״כמו הרגל, כמו היד שלי, המעלית היא בעיניי חלק ממני״, אומרת מזיה סבנאדזה (Mzia Sabanadze). במהלך 19 השנים שבהן היא מפעילה את המעלית שבבניין מגוריה בטביליסי, גיאורגיה, היא כמעט לא עזבה את המקום ומן החדרון הקטן וחסר החלונות שבו היא מתגוררת ועובדת, היא פיקחה באדיקות על הנעשה במנגנון התפעול ובתא המעלית.
הבמאית (האמריקנית) מדלין לירי (Madeline Leary) מתלווה אליה לנסיעה נדירה אל לבית, אל מחוץ לעיר, וסבדנאזה, בת ה-77, מספרת לה זיכרונות מחייה עם בעלה המנוח ועל החלומות שלא הצליחו להגשים ביחד.