ami16:37סגור לתגובות על רבקה גרבובסקי ז"ל בשבי הסורי
רבקה גרבובסקי (1898 – 1962) הייתה מחלוצות ההתיישבות בגליל, בראש פינה ובמושבה משמר הירדן, סופרת, אוצרת שירה ומתעדת חיי היישוב העברי בגליל. השתתפה בלחימה על משמר הירדן, שכלה את בעלה ושניים מבניה. נפלה בשבי הסורי במלחמת השחרור וכונתה "אם השבויים".
ילדות וראשית דרכה
רבקה גרבובסקי (פיינשטיין) נולדה בראש פינה בשנת 1898, להוריה אהרן דב ושרה פיינשטיין, שהיו ממייסדי המושבה.
מילדותה גדלה בתוך מציאות של חקלאות, עמל יומיומי ומאבק על קיום היישוב בגליל, ובהמשך תיעדה בזיכרונותיה את נוף ילדותה ואת דמויות החלוצים סביב לה.
משמר הירדן והאובדן הכפול
רבקה נישאה לחיים גרבובסקי ועברה למושבה משמר הירדן, שם ניהלה משק חקלאי במשך כ‑17 שנה, לצד גידול חמשת ילדיה.
ב‑1938, במאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, נרצחו בעלה חיים ובנה הבכור מנחם בידי פורעים ערבים בדרכם לשאוב מים מן הירדן; זמן קצר לאחר מכן ילדה בן נוסף, שקרא לה חיים‑מנחם לזכר השניים.
מלחמת העצמאות, הקרב והשבי
במלחמת העצמאות המשיכה רבקה להתעקש להישאר במשמר הירדן, לסייע ללוחמים, לטפל במשק ולדאוג לילדיה, אף כשהמושבה הופגזה קשות."
אם השבויים" בשבי הסורי
אנשי המושבה "משמר הירדן" נכנעו בסוף לצבא הסורי ב1948 ונפלו בשבי, אולם רבקה לא אמרה נואש. הוא ניסתה לברוח לאילת השחר ולהודיע למפקדה על המצב. היא נתפסה ונלקחה גם היא אל השבי הסורי, אל כלא אל-מאזה.
הבן שלה חיים מנחם גרבובסקי מספר על תקופת השבי: "אנשי משמר הירדן שמחו לראות אותה בינם, שמחו לגלות שהיא נותרה בחיים. היא הפכה להיות האמא של השבויים. היא עודדה ותמכה, עמדה על דרישות מסוימות בפני שלטונות הכלא הסורי ואף שילמה על כך במחיר עינויים. היא הושמה בצינוק שאפשר רק לעמוד בו וסבלה רבות בכלא הסורי".
לאחר אחד-עשר חודשי עינויים שוחררו שבויי משמר הירדן במסגרת חילופי שבויים.
רבקה שבה ארצה אל בתה ציפורה שגרה עם הנכדה בחדר קטן בנתניה, אל בנה אהרון שהחלים מפציעתו והלך לצבא, ואל בנה חיים מנחם 'בובי', ששהה בפנימיית 'הדסים'.
כמה ימים לאחר השחרור נערכה לשבויים קבלת פנים בקיבוץ מחניים. ראש המועצה האזורית גליל עליון אמר שם למשוחררים: "בעמידתכם הצלתם את הגליל". למרות זאת, לא קיבלה אז משמר הירדן את אות הקוממיות עם שאר המושבות ויישובי הספר. היא קיבלה את האות רק לאחר שנים רבות.
כתיבה, זיכרון וסוף חייה
רבקה הגדירה את עצמה "איכרה", אך הייתה גם סופרת ומתעדת: כתבה בעיתון "הבוקר" ותיעדה את חיי משמר הירדן ואת חוויות השבי, בין היתר בספר "ראש פינה – זיכרונות רבקה גרבובסקי" ובספר הזיכרונות על משמר הירדן.
מחברת שירים שכתבה בצעירותה ("המחברת השחורה") נשתמרה והפכה מקור חשוב לחקר שירת היישוב בראשית המאה ה‑20.
לאחר שחרורה חייתה בנתניה, לא הצליחה לחזור להתיישבות במשמר הירדן, ונפטרה בשנת 1962, כשהיא נחשבת בדברי חוקרים כאחת הנשים האמיצות והבולטות בקרב לוחמי משמר הירדן.