ami
מאת: קיבוץ ניר עוז
"היום אנו מציינים את יום הולדתו של אברהם מונדר, שנחטף מניר עוז בשבעה באוקטובר, נרצח בשבי החמאס והושב לקבורה לאחר 318 ימים בשבי.
אברהם, בן לאמונה ודוד, הילד הכי מופנם וביישן שיש שאינו מבקש דבר לעצמו. ילד טוב גבעתיים בין שני אחים – אריה ושושי, הלך בהשפעת אימו לתנועת השומר הצעיר בקן רמת גן, ומשם עם גרעין "צבר" הגיע לניר עוז.
הוא הכיר את רותי בגרעין כשהצטרפו להקמת הקיבוץ, והם נישאו בשנת 1966 בגיל 21.
אברהם השתייך בצבא לחטיבה 55 לגדוד 66, שלחמו בגבעת התחמושת בששת הימים. הוא עצמו נפצע ואיבד חברים רבים, מה שפצע את נפשו והשפיע עליו לאורך כל חייו.
ב-1969 נולדה קרן, וב-1973 נולד רועי.
אברהם, שהיה מוכר בקיבוץ כמונדר, היה איש עבודה חרוץ, מחויב ואחראי. הוא עבד בנוי, כרכז קניות, ועד יציאתו לפנסיה שימש לאורך שנים אחראי במרלוג במפעל נירלט. בשנים האחרונות התקבל באהבה לצוות המכבסה.
מונדר היה איש ישר דרך, טוב לב, מישהו שפיו וליבו שווים. בעל עברית רהוטה וקול טנור מקסים, הוא השתתף במקהלות, והתרגש משירים ומשילוב הרמוני של קולות. הוא אהב לפתור תשבצים וידע להקריא טקסטים וסיפורים באינטונציה מושלמת, בשילוב של קריצה וחיוך. בצעירותו אסף בולים והתכתב עם אנשים בכל העולם. אהבתו לכדורגל מגיל צעיר התחילה ממשחק ונשארה כאהדה להפועל תל אביב ומנצ'סטר יונייטד האנגלית.
אברהם ורותי חיו ביחד כמעט 60 שנה, יד ביד פסעו בשבילי הקיבוץ, שונים ומאזנים זה את זה. טיפחו בשיתוף פעולה וחברות את ביתם הצנוע והנעים, נהנו ממה שהיה לקיבוץ להציע – את תחושת הביחד והשייכות, את המרחבים והחופש, את המסורת היחודית והעשייה המשותפת. ערכי העבודה, המחויבות והאחריות היו חשובים לשניהם.
הם העניקו בית פתוח וחם לאסתי ולזאב שהגיעו כילדי חוץ לקיבוץ ולעשרות חברי גרעינים, משפחות נקלטות, "בית ראשון במולדת" ומתנדבים אשר התקבלו באהבה בביתם במהלך השנים.
אברמל'ה, כך נקרא בפי משפחתו, היה איש משפחה מסור וחם, בעל לב ענק ורגישות אינסופית, והיו לו הומור ומטבעות לשון ייחודיים. אהבתו קרנה ממנו אל סביבתו ומשפחתו, ובמשך 9 שנים זכה בה במנות גדולות נכדו היחיד, אוהד, שהסב לו הרבה נחת, גאווה ושמחה בלב.
בחופשת הסוכות בתו קרן ונכדו אוהד הגיעו לביקור שגרתי בקיבוץ כבכל חג, וכמה שעות לפני חזרתם לביתם החלו אירועי שבת השחורה. בעת חדירת מחבלי החמאס לביתם, מונדר הצליח לגייס כוחות נפש לקום ולהחזיק את ידית דלת הממ"ד בניסיון להגן על משפחתו. במהלך הפריצה לממ"ד נפל על ברכיו, בעודו רואה את רותי נחטפת לעזה ביחד עם קרן ואוהד. משפחתו נחטפה מבלי לדעת מה עלה בגורלו ובגורל רועי.
במהלך השבי רותי שמעה ברדיו על הירצחו של רועי אהובם בשבעה באוקטובר. היא שוחררה בפעימה הראשונה יחד עם קרן ואוהד, ורק ביום השחרור נודע להם שגם מונדר נחטף באותה שבת ארורה. חטופות שהיו איתו סיפרו שנחטף באכזריות מביתו על אופנוע, נפל פעמיים בדרך לרצועה ונפצע ברגליו ובידיו. הוא הוחזק בשבי במנהרות החמאס לאורך חודשים ארוכים בהם שרד בתת תנאים ובעליבות איומה. ביום השחרור של משפחתו עודכן על כך בשבי על ידי אחת החטופות והוא כתגובה חיבק אותה בהתרגשות.
כשצה"ל נכנס לחאן יונס בנובמבר 2023, הוא הועבר למנהרה צרה ואפלה, ללא טיפול רפואי וחמלה.
ב-14.2.2024 בעקבות הפגזה של צה"ל בסמוך למנהרה בה הוחזק, נרצח בהיותו בן 79.
מונדר הוחזר ארצה באוגוסט 2024 לאחר מבצע חילוץ מורכב של כוחות הביטחון, והובא לקבורה בקיבוץ ניר עוז. בנו רועי שנקבר במצר ללא משפחתו הגרעינית, הובא לקבורה בפעם השנייה לצידו של אביו.
יהי זכרו של אברהם מבורך.
מקור וקרדיט : קיבוץ ניר עוז ( קישור)
