ראשי»סיפורי חיים»היום היה אמור להיות יום הולדתה של ברכה לוינסון, שנרצחה בשבעה באוקטובר בטבח בקיבוץ ניר עוז
היום היה אמור להיות יום הולדתה של ברכה לוינסון, שנרצחה בשבעה באוקטובר בטבח בקיבוץ ניר עוז
ami11:53סגור לתגובות על היום היה אמור להיות יום הולדתה של ברכה לוינסון, שנרצחה בשבעה באוקטובר בטבח בקיבוץ ניר עוז
"היום היה אמור להיות יום הולדתה של ברכה לוינסון, שנרצחה בשבעה באוקטובר בטבח בקיבוץ ניר עוז.
ברכה נולדה ב-1948, והגיעה לקיבוץ לפני שנים רבות במסגרת חברת הנוער "רננים" מעין השופט, שהצטרפה לגרעין מירן. היא יצאה מבית קשה של שני הורים גיבורי השואה. בגיל 12 התייתמה מאימה, ונשלחה להמשיך את חייה בעין השופט, שם מצאה לה מקום חם ונעים להיות בו.
שנים רבות עבדה ברכה בחינוך כמטפלת מסורה, ושנים רבות עבדה בקומונה בניר עוז. תמיד שם, תמיד מאירת פנים, תמיד מתייחסת לכל פריט שהלך לאיבוד בתשומת לב ובדאגה אמיתית. לצידה עבדו חברים שיכולותיהם הפיזיות היו מוגבלות, והיא טיפלה בהם במסירות אין קץ, דאגה שלכל אחד מהם תהיה פינה משלו, עם תחושת יעילות וסיפוק. היא ניהלה שיחות רבות בין לקיחת הכביסה המוכנה בתא ובין השקילה. ברכה כאבה את השינוי של הקיבוץ להפרטה, והייתה קיבוצניקית בכל רמ"ח אברייה ושס"ה גידייה.
לא פעם היה אפשר לעבור ליד המרפסת שלה ולראות את כולם – את בתה שי ומשפחתה; ואת בתה שחר ומשפחתה. המרפסת הקטנה הייתה צרה מלהכיל את האושר והשמחה שנבעו משם. היו קסם ונועם מיוחדים במינם בקשר שקשרה ברכה עם הנכדים והנכדות לאורך השנים, מילדות עד בגרות. בזיכרון עולה תמונה שלה יושבת על כיסא בבריכה, מביטה בהנאה רבה בנכדתה הבוגרת – שאינה זקוקה כלל לנוכחותה, אבל היא שם לראות – להרגיש ופשוט להיות.
קשה לדמיין את ניר עוז, שהייתה שותפה מלאה בבנייתו, בלעדייה – בלי האימהוּת, בלי הסבתאוּת, בלי הגינון ובלי הפשטות הכה מלאה שלה."
משפחתה של ברכה כתבה:
"היית עולם שלם לכל כך הרבה אנשים. הכלת את כולם – עם הטוב, עם הרע, עם היפה ועם היפה פחות. תמיד עמדת לצד אהובייך והענקת לכולם את כל כולך, בכל רגע, בכל שעה. לימדת אותנו איזונים, אופטימיות, אהבה ללא תנאי, סבלנות, טוב לב והכלה. אהבת את הקיבוץ. הטבע, הפריחה והגשם היו חלק בלתי נפרד ממך עד יומך האחרון.
קשה לתאר את הכאב, את הצער ואת הגעגוע. אמא, סבתא, אהובת ליבנו. אישה שהיא לב ונשמה. היית לנו בית, עוגן ומשענת. אנחנו מצטערים ומבקשים סליחה על שלא יכולנו לעזור לך ולהציל אותך באותה שבת שחורה.
תודה לך, על חיים שלמים בהם היית שם בשבילנו תמיד. זכינו בך, ואנחנו אוהבים ומתגעגעים נורא."