סיפור חייו של רמי קציר ז"ל , שנרצח בניר עוז בשבעה באוקטובר

היום היה אמור להיות יום הולדתו של רמי קציר, שנרצח בניר עוז בשבעה באוקטובר.

רמי, בנם של חנה וקלמן קצנלנבוגן, נולד ב-1944 וילדותו ונעוריו עברו עליו בחדרה. מגיל צעיר הצטרף לתנועת השומר הצעיר והגיע לניר עוז במסגרת גרעין צבר, הגרעין השני של הקיבוץ.

רמי נישא לחנה, והם הפכו הורים לשלושה ילדים: אביטל, אלעד וכרמית. ששת נכדיהם נהגו לבוא לעיתים קרובות לבית קציר, שם רמי אהב לשחק איתם שחמט ודמקה, לצחוק ולאכול עמם גלידה. הנכדים מכירים היטב את הדשאים, הבריכה, וחדר האוכל בקיבוץ.

רמי הוא המוסך בניר עוז והמוסך הוא רמי. שנים ארוכות מיין, סיווג, ריתך, מסגר והכיר כל בורג וכל פריט במוסך. כל כולו מכוון לתקן, לייעל ולתמוך בכלים החקלאיים, ולהחזיר אותם תקינים לעבודה בשדה, מהר ככל האפשר.

רמי לא היה איש של דיבורים. הוא אהב לשמוע מוסיקה קלאסית, לרכב על אופניים ברחבי הקיבוץ, לשחות ובשנים האחרונות גם לצייר. הוא אהב מאוד את עבודתו לה הקדיש את חייו. הוא לא ויתר על קשרים ועל עשייה שקטה ויעילה גם כשהתמודד עם כאב וחולי, ועסק במחשוב התמונות של ניר עוז. מידי פעם היה שולח תמונות מהעבר, בהן נראינו יפים וצעירים.

רמי נרצח באכזריות שאין לה אח ורע בידי חיות אדם, במתקפה על ניר עוז בשבעה באוקטובר, בן 78 במותו. אשתו חנה נחטפה לעזה, ושוחררה בהסכם לאחר 49 ימים בשבי החמאס. אחרי שנה של מאבק ומצב רפואי מורכב איתו התמודדה לאחר שחרורה, היא נפטרה מנזקי השבי ב-24.12.2024.

בנם אלעד נחטף גם הוא באותו יום, שרד בשבי ונרצח בשבי, גם הוא נקבר בניר עוז. רמי נקבר באדמת הקיבוץ שכה אהב.

במלאת שנה להירצחו, עוד בטרם פטירתה של חנה, ספדו לרמי ילדיו: "אין יום שאנחנו לא חושבים עליך ומתגעגעים אליך. רצינו שתדע שהמשפחה שלנו, שאתה ואלעד כל כך חסרים בה, חזקה ומגובשת. רצינו שתדע שהצלחנו להחזיר את אמא מהגיהנום ושהיא שרדה, בכוחות על שלא ידענו שיש בה. היא מדהימה וחזקה ומתגעגעת כל כך.

נותרנו שבורי לב ומלאי אהבה."

יהי זכרו של רמי מבורך.

מקור : קיבוץ ניר עוז