"ההורים שלנו מתו. אולי גם אחותנו מתה"

מאת:

Yossef Ganon

ההורים שלנו מתו. אולי גם אחותנו מתה."

מילים קטנות, אך משקלן כבד על לב של כל אדם. כך התחיל הבוקר השחור של משפחת עידן, כשהילדים ניסו להחזיק את העולם על כתפיהם הקטנות מול האימה שלא ניתן לתאר.

כאשר הקשבתי להקלטת השיחה שלהם למוקד לא הפסקתי לבכות..

שמתי ההקלטה בתגובות אם הלב שלכם יעמוד בזה היא שם…

מה שהילדים האלו ראו וחוו אף נפש בעולם לא יכולה לשרוד, כנראה יש עליהם השגחה עליונה והם ממשיכים לחיות בזכות האהבה

הקלטת השיחה בתגובות למי שיש עוד כח בלב

ביום השביעי באוקטובר 2023 בכפר עזה נרצחו רועי עידן וסמדר עידן זכרם לברכה. שלושת ילדיהם – מיכאל בן העשר, עמליה בת השבע ואביגיל בת הארבע – נותרו לבד, מול הכאב הגדול ביותר שאפשר לדמיין. מיכאל ועמליה הסתתרו שעות בתוך ארון, רועדו ופחדו, ושמעו את השקט אחרי ההמולה. אביגיל, הקטנה ביותר, רצה אל השכנים כדי למצוא מחסה, ומשם נחטפה לעזה יחד עם משפחת ברודץ'. חמישים ואחד ימים חלפו עד ששבה הביתה חיוורת, שברירית, אך בחיים.

זולי גיונגיושי, גיסו שמגדל את הילדים כיום לצד ילדיו, סיפר: “הילדים האלה שייכים לנו עכשיו, עכשיו ולתמיד. אני לא יודע איך הם ממשיכים לחיות אחרי כל מה שהם ראו.”

עמית עידן, אחיו של רועי, הוסיף: “כל יום מחדש אני מביט בהם ומבין את הכוח שיש לאהבה, גם כשנראה שהכול נגמר.”

אני כותב סיפור אחר סיפור בשביל שנזכור ולא נשכח , אם רק נזכור לעולם לא נסלח.

הסיפור הזה הוא לא רק על משפחה אחת. זה סיפור על כולנו, על ילדים שמלמדים אותנו מהי עוצמה, על משפחה שמצליחה להאיר אור בתוך החושך.

לזכר רועי וסמדר עידן, לכבוד הילדים ששרדו, ולמען כולנו שלא נוותר על התקווה, שלא נשכח, ושנמשיך להאיר גם כשהכול נשבר.

מקור וקרדיט : Yossef Ganon ( קישור)