
משה ארנסט הראל (הרץ) (13 באוקטובר 1920 – 15 באוגוסט 2001) היה אדריכל ישראלי, שנודע במבני המדע והמחקר שתכנן, הניצבים במוסדות אקדמיים ברחבי ישראל. היה חבר במחתרת ההולנדית שלחמה נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה, וזכה בכתב הוקרה מהקונגרס האמריקני ובמדליית המלכה ההולנדית על פועלו.
הראל נולד בעיירה סיטארד שבהולנד כבן הבכור של משפחת הרץ. בגיל צעיר עברה המשפחה לרוטרדם ושם עברה ילדותו. למד ברוטרדם בתיכון ריאלי והחל בלימודי אדריכלות באוניברסיטת דלפט. סיים את לימודיו ב-1940,
פעילותו במחתרת ההולנדית
בזמן הכיבוש הנאצי הזדהה הראל כנוצרי כפרי חרש-אילם, כדי להסתיר את העובדה שלא היה בן המקום. בהמשך התגייס למחתרת ההולנדית, באזור ארנהיים-בנקום, ועסק באיתור, הסתרה והצלה של לוחמי בנות הברית אשר נותקו מיחידותיהם או הוצנחו מעבר לקווים. בנוסף, סייע להצניח אבוקות צנחנים בריטים, קנדים ואמריקאים, ולפזרם בכפרים.
במחתרת פעל תחת שם בדוי: ריינוס ון אלק (Rienus van Elck). אולם תפקידו המרכזי של הראל היה ליצור קשר בין מפקדי המחתרת לפעילים שמצאו מקומות מסתור. תוך סיכון רב, נע הראל בין הכפרים ברכיבה על אופניים כשהוא מתחזה לאיכר מקומי. באוגוסט 1944, כאשר אוחדו הקבוצות שלחמו בנאצים בארגון שכונה "כוחות הפנים" התרחב היקף פעילותו והוא נטל חלק בפעולות נוספות שסילפו את הודעות שלטון הכיבוש הגרמני ושיבשו את העברתן.
קרב ארנהם
לאחר 17 בספטמבר 1944, כאשר החל הקרב על ארנהם, נותרו רבים מחיילי בעלות הברית מאחורי קווי הגרמנים, חלקם פצועים וללא ציוד ומזון. המחתרת סייעה להסתיר ולטפל בחיילים אלה, ואף להעבירם את נהר הריין ולהצטרף לכוחותיהם. הראל השתתף בפעולות הללו, לצד תפקידיו השונים במחתרת.
לאחר המלחמה זכה משה הראל בכתב הוקרה מאת הקונגרס האמריקני על פועלו לסיוע לכוחות בעלות הברית במהלך המלחמה.
בפברואר 1950 עלו משה ורחל הראל ושני ילדיהם לארץ ישראל, והתיישבו בקיבוץ בית השיטה. מאוחר יותר עברו לחולון,
ב-10 יוני-1954 משה הראל גויס לצה"ל ושובץ כקשר בחיל ההנדסה. במסגרת זו לחם במבצע קדש, ובהמשך השתתף כקצין במלחמת ששת הימים. הוא השתחרר לבסוף בדרגת סרן.
מקור המידע : ויקיפדיה בעברית ( ראו שם צילומים של המבנים הייחודיים שתכנן בישראל )
ראו גם סקירה קודמת שלנו אודות רעייתו של משה הראל : בני משפחתה של רחל "דידי" הראל לא ידעו דבר על פועלה ומנהיגותה בשואה
ראו גם: