בני משפחתה של רחל "דידי" הראל לא ידעו דבר על פועלה ומנהיגותה בשואה

בני משפחתה של רחל "דידי" הראל לא ידעו דבר על פועלה בשואה. אף שבהוליווד תיעדו את דרכה, הם נחשפו לסיפורה רק 7 שנים לפני מותה, איך נפלה בשבי הנאצים וכיצד הצילה רבים ממוות. סיפורה של האישה שקיבלה את אות החירות מנשיא ארה"ב, אות האומץ ממלכת אנגליה ואות גיבורי המחתרת ממלכת הולנד.

רחל הרץ הראל נולדה ברוטרדם בשנת 1923 ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליחה להסתתר אצל משפחה נוצרית ולהסוות את יהדותה. ב-1943 הצטרפה למחתרת ההולנדית, לאחר שמשפחתה נרצחה כולה לנגד עיניה בעקבות בגידתו של עורך דין הולנדי. הודות לאומץ לבה והאחריות שגילתה, בשילוב כושר מנהיגותה, היא טיפסה בעקביות לראש המחתרת ההולנדית והייתה אחראית להצלת חייהם של יהודים רבים, אנשי מחתרת וצנחני בעלות הברית.

בנובמבר 1944, אחרי מעקב נרחב, הצליחו אנשי הגסטפו לטמון לה מלכודת. אך הראל ניסתה להימלט. בבריחתה ירו ברגלה והיא נתפסה ועונתה משך תקופה ארוכה. למרות העינויים הקשים, עמדה הראל במשימה שלא להסגיר את רשימת חבריה במחתרת ואת המידע על כוונת כוחות הברית לצנוח על גדות הריין – מבצע קריטי להכרעת הנאצים שתואר לימים בסרט הוליוודי בשם "גשר אחד רחוק מדי".

כיוון שהגרמנים לא ידעו שהיא יהודייה ולא היו להם הוכחות לחברותה במחתרת, לא הרגו אותה. במרס 1945 הצליחה לברוח מכלא מאפלדורן בעת שהועברה למחנה וסטרבורק סמוך לגבול גרמניה, שם אמורים היו להורגה. יום לאחר מכן שוחרר חלק זה של הולנד על ידי הקנדים.

ב-1950 עלו רחל ומשה הראל לישראל ולימים בנו את ביתם בהרצליה. שם גידלו שלושה בנים: מתי, אלחנן ושמואל. הראל הוכשרה כגננת ועם השנים הפכה למומחית לחינוך ילדים עם צרכים מיוחדים.

בצניעותה, לא סיפרה אפילו למשפחתה על מעלליה. רק בשנת 1982 חשפה את "וידויה", כדבריה, בכנס נשות ארגון ויצו שנמנתה עם פעילותיו המרכזיות בישראל. זוהי העדות היחידה לסיפורה בארץ.

הראל עצמה, אולי בסוג של נבואיות, בחרה לסיים את "נאום הווידוי" שלה בכנס נשות ויצו ב-1982, במילים רלוונטיות מתמיד, גם היום: "אנחנו חייבים לעזור לאנשים צעירים ולעצמנו לחיות כאן, כולנו יחד. אנחנו חייבים לספר להם שלא כל היהודים הלכו ללא כל מאבק אל מותם ואנחנו חייבים להילחם על ערכינו. המקום היחידי שבו אנחנו יכולים לגור ולהיאבק על קיומנו הוא המקום בו יש לנו זכות לחיות".

דידי הראל נפטרה ב-16 בנובמבר 1989 בפתאומיות, לאחר ששבה ממפגש מרגש בהולנד עם כל מי שהיו קשורים בעברה בעת מלחמת העולם השנייה וזכתה להצטרף לטקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני המשפחה שהסתירו והצילו אותה ואת אמה.

 מקור המידע וקרדיט ( קישור)