גדי קרול נולד וגדל בקיבוץכפר גלעדי. משפחתו הייתה ממקימי הקיבוץ והוא נכדם של אליעזר קרול וחיה קרול, שהיו חברי ארגון "השומר".
קרול התגייס לצה"ל בשנת 1961 והתנדב לשייטת 13. בשנת 1965 הוא השתחרר מהשירות וחזר לקיבוץ.
לאחר מלחמת ששת הימים, יצא קרול לקורס קצינים, במטרה לעזור בשיקום השייטת
הפשיטה על האי גרין– ב-20 ביולי 1969 פשטו חיילי שייטת 13 בפיקודו של דב בר ולוחמי סיירת מטכ"ל על האי גרין המבוצר במפרץ סואץ. קרול הצטיין בקרב כאשר פעל כנגד מספר עמדות אויב ביעד. לבדו השתלט בירי על עמדה אחת, הסתער עם קצין נוסף על עמדה שנייה, ולאחר מכן הצטרף ביוזמתו לחוליה אחרת של לוחמים והסתער על שתי עמדות נוספות. בסיום הפעולה אבטח קרול את נסיגת כוח הפשיטה מאחת הגזרות ותוך כך הרג עוד מספר חיילי אויב. בקרב שנמשך למעלה משעה נהרגו שישה חיילי צה"ל וכ-70–80 מצרים.
מבצע אסקורט שנערך ב-7–8 בספטמבר 1969 לפגיעה בטרפדות מצריות כדי לאפשר את ההנחתה במבצע רביב. קרול מפקד כוח החילוץ. הכוח שפעל תקף בעזרת חזירים יעד במפרץ סואץ. בדרכו חזרה חלה תקלה באחד החזירים שגרמה להתפוצצות הכלי על ארבעת מפעיליו. בשלב זה הופעל כוח החילוץ באמצעות מסוק לצורך איתור מקום הימצאם של הלוחמים. אחרי מספר שעות חיפושים גילה קרול את אחד מאנשי הכוח שניצל ובסמוך אליו את שלושת הלוחמים שנהרגו. קרול ירד מהמסוק באמצעות כבל והעלה אותם אחד אחד למסוק, וכך הוחזר הכוח הפגוע לשטחנו. לדברי קרול, הייתה פעילותו זו החשובה והקשה ביותר בכל תקופת שירותו בשייטת 13.
שירות קבע – בשנת 1970 חתם קרול ל-4 שנות שירות קבע בשייטת 13. מתוכם שנה ראשונה ללימודיהשלמת בגרות בבית החייל בתל אביב.
במלחמת יום הכיפורים
מבצעי מגבית – מטרת הפשיטה הייתה חבלה בספינות טילים מצריות שנוכחותן במקום סיכנה את חופש הפעולה של צה"ל במפרץ. הפשיטה הייתה מסובכת ומסוכנת בשל המרחק הרב שהיה על כוח הפשיטה לעבור ואמצעי ההגנה על הנמל, שכללו גם טילי נ"מ שמנעו אפשרות של קבלת סיוע אווירי.
ב-10 באוקטובר 1973 יצא קרול בכוח הפושטים בסירות גומי בפיקוד רס"ן אליהו מרק. לביצוע ניסיון פשיטה על כלי שיט במעגן ערדקה. הפשיטה לא צלחה עקב שמירה הדוקה של כלי שיט מצרי בפתח הנמל. והסירות חזרו לבסיסם.
למחרת ב-11 באוקטובר 1973 פשט הכח שוב על הנמל המצרי ע'רדקה שבחוף מפרץ סואץ – מבצע מגבית 11.
מפקד זירת ים סוף, אל"ם זאב אלמוג, כותב שמפקד חיל הים, אלוף בנימין תלם, אישר את הפעולה נגד הנמל לאחר שסרן גד קרול קיבל על עצמו לבצע אותה..
קרול ורב-סמל דן עוזיאלי היוו זוג צוללים אחד מתוך שניים שיצאו למשימה. הזוג השני לא הצליח להגיע ליעד. השניים חדרו לנמל למרות זרמי מים שהפריעו להם ורימונים שהמצרים הטילו למים כדי להרתיע צוללים. בשלב מסוים הסיק קרול שהם עברו את מקום המטרה והחליט לחזור לכיוון הפיצוצים. עד שהגיעו בצלילה מתחת למטרתם סטי"ל קומאר אותה זיהו לפי 4 מדחפים . אך המוקשים מגנטיים שניסו להצמיד לגחונה לא נאחזו בה. הם הצליחו להצמיד את המוקשים למדחפיה, ובהתפוצצותם מאוחר יותר ניזוקה הספינה.
קרול ועוזיאלי חזרו לסירת הגומי שממנה יצאו לפעולה במצב של אפיסת כוחות. לאחר ששהו במים שבע שעות.
מבצע עוזיהו 3 – שנת 1974 התאפיינה בין היתר בפעילות נרחבת של מחבלים מלבנון, שתקפו מספר יעדים בחופי צפון המדינה תוך הגעה באמצעות סירות דיג. הפיקוד בשייטת יזם רעיון של תקיפת נמל צור באמצעות סירות דיג מוסוות וטיבוע סירות הדייג בנמל צור. מפקד חיל הים בנימין תלם אישר את הרעיון. המבצע יצא לדרך בפיקודו של גדי קרול בהרכב של שתי סירות דיג ושמונה לוחמים. הנשק ומטעני נפץ הוסתרו מתחת לרשתות הדייג. הסירות נכנסו לנמל צור ואנשי הכוח הטילו מטעני נפץ מושהה לכל סירה שעגנה בנמל. מייד בצאת הכוח מהנמל החלו הסירות בנמל להתפוצץ בזו אחר זו. בסה"כ נפגעו כ-30 כלי שיט ששימשו את המחבלים.
סגן מפקד השייטת – בשנת 1977 חזר קרול לשירות קבע וקיבל תפקיד סגן מפקד שייטת 13 בדרגת סא"ל. בתפקיד סגן מפקד של המפקדים גדי שפי וחנינא עמישב. בשנת 1978 מילא את מקום מפקד השייטת למשך מספר חודשים. כאשר מפקד השייטת חנינא עמישב הועבר מתפקידו לאור תקלה בטיחותית. בשנת 1979 השתחרר קרול ממשירות סדיר בצה"ל אך המשיך בשירות מילואים
עיטורים
על פעילותו בפשיטה על האי גרין קיבל קרול מהרמטכ"ל דוד אלעזר את עיטור המופת, באפריל 1973..
קרול עוטר בעיטור העוז ובן זוגו בצלילה דן עוזיאלי עוטר בעיטור המופת מהרמטכ"ל מרדכי גור, במאי 1975, על פעולתם המוצלחת בנמל ע'רדקה.
ami
