מדוע דניאל דפו, מחבר "רובינזון קרוזו" נקשר לעמוד קלון לשנה ?

היום בהיסטוריה  1703: דניאל דפו, מחבר "רובינזון קרוזו" נקשר לעמוד קלון לאחר הרשעה בלשון הרע והעוברים והשבים זורקים פרחים במחווה

האירוע התרחש בשנת 1703 בלונדון, והוא סיפור מרתק בהיסטוריה של דניאל דפו (Daniel Defoe), מחבר "רובינזון קרוזו".

חייו היו מלאי תהפוכות, הוא נלחם במרד של ג'יימס סקוט, הדוכס הראשון ממונמות', ותמך בוויליאם מאוראנז', בתקופה זו התחיל לכתוב את העלונים הפוליטיים השנויים במחלוקות שלו. בשנת 1702, כתב חיבור פוליטי סאטירי בו דיבר בשבחם של הנון קונפורמיסטים ובעד הסובלנות. מאמרו התפרש כפגיעה בערכיה של הכנסייה האנגליקנית, ודפו הושלך לכלא למשך שנה, וגם נכבל לעמוד הקלון בפומבי במשך שלושה ימים, כל יום במקום אחר…..

הפרחים בעמוד הקלון:
בדרך כלל עונש עמוד הקלון היה מלווה בהשפלה קשה; ההמון היה רגיל ליידות באיש העומד פירות רקובים, ביצים ועוד. במקרה של דפו, הציבור דווקא הזדהה עמו ונראה כי חיבב את המסרים שלו. במהלך שלושת הימים בהם עמד בעמוד הקלון, ההמון לא השפיל אותו, אלא השליך סביבו פרחים, הריע לו ואפילו הקריאו את כתביו. אומרים שיש שאף אספו כסף למען שחרורו.

האירוע הפך לדוגמה היסטורית כיצד עמד עיתונאי או סאטיריקן* מול הממסד — וזכה לאהדת הציבור, למרות ניסיונו של השלטון להענישו.
דפו עצמו כתב שיר בשם "Hymn to the Pillory", בו לגלג על העונש ואף חיזק את המסר הביקורתי שלו נגד שלטון מושחת וצרות מחשבה.

הוא שוחרר מהכלא בזכות התערבותו של רוברט הרלי, שר בממשלה הבריטית,

דפו היה סופר פורה ומגוון, כתב מעל ל-500 ספרים, עלונים וכתבי-עת בנושאים שונים כגון פוליטיקה, פשיעה, דת, גאוגרפיה ועוד. הוא הרבה לצאת למסעות וכתב את ספר המסעות המשמעותי הראשון שהוקדש לכל אנגליה.

את כתיבתו הספרותית התחיל דפו רק בגיל קרוב ל-60. הרומן הראשון שכתב "רובינזון קרוזו", פורסם ב-1719 וזכה להצלחה רבה. דפו קיבל את ההשראה לרומן מסיפורו של אלכסנדר סלקירק, ימאי שעזב את הספינה בה עבד עקב סכסוך עם רב החובל, ונשאר לבדו על אי לא מיושב. סלקירק חי חמש שנים בבדידות על האי, וחזר לאנגליה כאשר הזדמנה ספינה בריטית אל החוף ואספה אותו. רב החובל של אותה ספינה, וודס רוג'רס, שמע את סיפורו של סלקירק והעלה אותו על הכתב, הספר פורסם ב-1711. בדומה לסיפור זה מגולל הרומן "רובינזון קרוזו" את הרפתקאותיו של גיבור הנקלע לאי בודד ונאלץ להתמודד עם עולם פראי ולא מוכר, רחוק מהחברה והתרבות האנושיות.

דפו הוא אבי סגנון הריאליזם בספרות, הדמויות הם בני אדם רגילים, לא בני מעמדות גבוהים ולא בעלי כוחות על-טבעיים. גם האירועים המתוארים בפירוט הם מציאותיים, כאלה שיכולים להתרחש בחייהם של הקוראים.

יצירות נוספות שכתב דפו אחרי הצלחת "רובינזון קרוזו" הם "מול פלנדרס", "יומן שנת המגפה" ו"רוקסאנה". דפו מת בלונדון ב-1731.

מקורות המידע

מקור המידע

מקור מידע 2