ami
נועה פרז מתעדת את שירלי מילר, וטרינרית שנפצעה אנושות בתאונת דרכים בניו יורק והתחילה מחדש בישראל – בין המטפלות המסורות, הוריה הנחושים והמשפט הארוך על הפיצויים
נועה פרז
שירלי מילר היא הבת הצעירה במשפחה. היא בלטה כבר כילדה צעירה, בהיותה דעתנית, חדת שכל, יפהפייה ומלאת חיים. את התיכון סיימה בהצטיינות ובהמשך שירתה כסמב"צית, והשלימה תואר בביולוגיה ובווטרינריה. את ההתמחות עשתה בארצות הברית, ובסיומה בחרה בעבודה במרפאה ציבורית בניו יורק מתוך תחושת שליחות עמוקה.
ביום הולדתה ה-32, לפני כחמש עשרה שנה, חייה השתנו בבת אחת. תאונת דרכים קשה – משאית שדרסה אותה כשחצתה מעבר חצייה באור ירוק – הותירה אותה פצועה אנושות, עיוורת ומונשמת. במשך חודש וחצי שכבה מורדמת, והרופאים המליצו להוריה, מלכה ויהודה, לנתק אותה מהמכשירים. הם סירבו. כשהחלה לנשום בכוחות עצמה, הוטסה לישראל ועברה אשפוז ממושך, ולאחר מכן החלה את המסע הארוך של השיקום.
במקביל לתהליך הרפואי, המשפחה ניהלה מאבק משפטי ממושך בנחישות ובהתמדה מול חברת הביטוח של הנהג הפוגע. בזכות הפיצויים שהתקבלו, הם עיצבו מחדש את חייהם: שירלי והוריה מתגוררים כיום בדירות צמודות בנס ציונה, מה שמאפשר להם להישאר חלק טבעי מהיומיום שלה.
כיום שירלי חיה בדירתה עם ליווי יומיומי של מריבל נרטאה וצ'ריס מרזאן, המטפלות המסורות שהפכו עם השנים לבנות משפחה אמיתיות. היא מתאמנת, שוחה, משתתפת בשיעורי יוגה ובטיפולים שיקומיים. בעקשנות יומיומית היא לומדת מחדש כל תנועה, ואף הצליחה לחזור וללכת – הישג שהושג הודות להתמדתו של אביה שהלך איתה יד ביד בבריכה במשך חודשים ארוכים, למרות ספקנות הרופאים. לאורך המפגשים שלנו נחשפתי לחדות הטבעית ולאופטימיות הבלתי נשברת של שירלי. כשאנשים שואלים לשלומה, תמיד יש לה תשובה אחת: "הכול מצוין".
לכתבה בבלוג הצילום של עיתון " הארץ"
