חייו ומותו של הצלם היהודי אלתר קָצִיזְנֶה

מאת לאה ביירך  (פורסם במקור בבלוג "עונג שבת")

אלתר שלום קָצִיזְנֶה (Kacyzne) נולד בווילנה שבאימפריה הרוסית (היום בירת ליטא). הוא נולד ב-31 במאי 1885, בעיצומן של שנות הפוגרומים שזעזעו את עולמם של יהודי תחום המושב ברוסיה הצארית, ונרצח באכזריות בידי אוקראינים בפוגרום מזעזע שנערך בעיר טָרְנוֹפּוֹל (היום באוקראינה) ב-7 ביולי 1941, ימים ספורים לאחר כניסת הצבא הגרמני לעיר. בשבוע הבא ימלאו 84 שנים להירצחו. 

קציזנה היה מן הדמויות הססגוניות של חיי הרוח ומעגלי הבוהמה האוונגרדיסטית בוורשה שבין שתי מלחמות העולם. הוא היה איש רב-תחומי: משכיל חילוני אוטודידקט, סופר, משורר, מחזאי, תסריטאי, עיתונאי. הוא סבב בחוגים הספרותיים של ורשה והיה מקורב לי"ל פרץ, לש. אנ-סקי ולצעירי הסופרים והמשוררים.

הצלם, המספר, הדְרָמָטוּרְג והאומן המתבונן שבו, כמו התלכדו בבואו להתבונן סביבו – במראות השוק, בשאון המסחר, בבתים המטים לנפול ברחובות היהודים, יהודים לבושים בבגדים מסורתיים או מודרניים, בעולם הלימוד היהודי, בהוויית הקהילה על מוסדות החסד שפעלו בה והפרקטיקות הדתיות של ימי חול, שבת ומועד. ניתוח סבלני של התמונות מעלה תובנות מאלפות על מצבה של המשפחה היהודית בעיתות משבר, על גילויי חילון ותודעה מעמדית פרולטרית, על סולדיריות נוכח חיי עוני, אבטלה ואפליה בפולין החדשה ועוד ועוד. תצלומיו נדפסו בגליונות סוף השבוע של פֿאָרווערטס (ימי ראשון), תחת הכותרת 'טיפּען און בילדער פֿון אידישען לעבען' (טיפוסים ותמונות מחיי יהודים). הם הגיעו כמעט לכל בית יהודי באמריקה ובאופן מצטבר היו מקור ראשון במעלה לא רק למידע ולדרישת שלום, אלא גם לעיצוב דימוייו המשתנים של היהודי המזרח-אירופי ובטיפוח הגעגועים והנוסטלגיה  לעולמו.

למאמר בבלוג "עונג שבת" (בעריכת  פרופ' דוד אסף)