מאת: Moshe Shaverdi 

"אורי בן ארי (Heinz Banner), הוא ללא כל ספק, מההפסדים הגדולים שצה"ל גרם לעצמו. אולי הגדול שבהם,"

 בצילום:

15 באוקטובר 1973 שעה 15:05 – חפ"ק פיקוד דרום 'דבלה' באום חשיבה.

ערב הצליחה.  מלחמת יום הכיפור

אורי בן ארי מועלה לדרגת תא"ל.

לאחר שהרמטכ"ל יוצא לקבוצת פקודות באוגדה- 143 בטסה ולאחר מכן בהצגת תוכניות בחפ"ק אוגדה- 162.

הרמטכ"ל חוזר לחמ"ל פיקוד דרום ומחליט שהלילה צולחים.

תוך כדי ההתפתחויות, עוצרים לכמה דקות ואורי בן ארי ששימש עוזרו במילואים של אלוף פיקוד דרום במלחמה זו אך משקלו הסגולי עבור הנוכחים היה גבוה לאין שיעור – מועלה לדרגת תא"ל .

בתמונה : בגבו למצלמה :גורודיש. אורי בן ארי,גנדי,אשר לוי רמ"ט פיקוד דרום,מאחורי הרמטכ"ל -אבנר שלו הרל"ש.

מח"ה – ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

אורי בן-ארי נולד בשם היינץ בנר ברובע שנברג בברלין, גרמניה, במשפחה יהודית.

אורי בן ארי "עלה לבדו ב1939 כנער מגרמניה הנאצית והיה בחברת נוער בעין גב. שם פגש את הD4 והתאהב בטרקטור שרשרת. משפחתו נרצחה בשואה."

מ"פ ומג"ד בחטיבת הראל במלחמת העצמאות .

דדו ואורי בן ארי צעדו ביחד עד מימי הגדוד הרביעי של פלמ"ח הראל ונצרבו ביחד בקרב סן סימון..רפול אמר על אורי שהוא האדם האמיץ ביותר שפגש בקרב סן סימון התנדב לזרוק רימונים מהגג החשוף לצליפות.( רפול נפצע בראשו באותו קרב). 

במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה א' בגדוד הרביעי של חטיבת הראל^[  הוא גדוד הפורצים. במסגרת זו השתתף בשיירת חולדה, בקרב נבי סמואל, בכיבוש קאלוניה, בקרב מנזר סן סימון   כיבוש "המסרק" ובית מחסיר במבצע מכבי ובכיבוש הר ציון.

 בהתקפה על עיראק סואידן  במלחמת  העצמאות ראה לראשונה טנקים, והתאהב בהם במבט ראשון.

מדריך בקורס מג"דים הראשון, בפיקוד רבין. סמח"ט ומח"ט 7 והוא הראוי לתואר "אבי השריון". כשהוכיח את יכולות הכוח המשוריין להכריע מערכה במלחנת סיני.

"האיש המרכזי שלא הבין את משמעות הכוח במשוריין [ואנחנו מדברים על יותר מעשר שנים אחרי מלחמת העולם השנייה ) היה לא אחר מאשר הרמטכ"ל דיין!! אין לי כל ספק שלו היה דיין רוצה בהישארותו של בן ארי בצבא, הוא היה נשאר. בן ארי היה הבכיר בדור מג"די הפלמ"ח. לפני בר-לב, אלעזר, זמיר, נרקיס ואחרים.

"ישראל טל ידע להעריך את תרומתו העצומה לשריון."

הערכה על תיפקודו כמח"ט 10 ב67' אפשר לשמוע מפי הקמ"ן שלו חגי מן בראינות איתו במסגרת בפרויקט "דור כיפור"

מתוך ויקיפדיה : 

ב–23 בדצמבר 1956, התמנה בן ארי למפקד גייסות שריון ונראה היה שדרכו תוביל אותו לתפקיד הרמטכ"ל. ואולם, תוך זמן קצר נאלץ בן-ארי לפרוש מצה"ל. אחד מפקודיו שנשפט על גנבת שני שקי סוכר, טען שבן-ארי ידע על כך והעלים עין. ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, העמיד בפני בן-ארי את הברירה: לעמוד לדין או לפרוש מצה"ל. בן-ארי בחר לפרוש.

לאחר פרישתו מצה"ל נמנה עם כוחות המילואים. הוא שימש מנכ"ל בקונצרן כור ומנכ"ל הוצאת א. לוין אפשטיין.

כקצין בכיר במילואים , בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים ב-1967, מונה למפקד חטיבת הראל, שהייתה באותה עת חטיבה ממוכנת במילואים. בן-ארי הוביל את החטיבה במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים; החטיבה הבקיעה ממבשרת ציון צפונה, ולאחר לילה של לחימה הצליחה לנתק את ירושלים המזרחית מצפון, ובכך להכריע את הקרב. מאוחר יותר במלחמה כבשה החטיבה את רמאללה ואת יריחו. ביומיים האחרונים של המלחמה עלתה החטיבה לרמת הגולן. כל מהלך הלחימה של החטיבה התאפיין בתנופה רבה, ברוחו של בן-ארי.

במלחמת יום הכיפורים שירת כסגנו של אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש). במהלך המלחמה הוענקה לו דרגת תת-אלוף. דברים שאמר על תפקודו, המחזאי מוטי לרנר בריאיון עיתונאי: "לא ראיתי בימי חיי חיית מלחמה קרת רוח כזאת, שמתפקדת בלי להניד עפעף במצב קריטי. לולא הוא הפיקוד לא היה מתפקד!!

לאחר המלחמה כיהן כמנהל חטיבת הכבישים ועבודות עפר בסולל בונה, כקונסול ישראל בניו יורק, כמנכ"ל חברה בתחום אנרגיה חלופית ויחד עם אשתו היה בעלים של חברה להוצאה לאור בשם מילכה הוצאה לאור.

היה נשוי למִלְכָּה ואב לשבעה ילדים, נפטר ממחלה בתל אביב ב־15 בינואר 2009. נקבר בבית הקברות בקיבוץ שפיים.

נכדו, סמ"ר עידו בן ארי, ששירת בחטיבה 401, נהרג ב-24 בנובמבר 2016 בתאונת טנק מרכבה עליו פיקד

מקור המידע : ויקיפדיה 

ראו גם:

מתחת לשיריון: הספר שיביא צדק היסטורי למפקד שהואשם לשווא

על מה שאז קרה בראשית 57' אולי מוטב להביא את דבריו של בן–ארי עצמו – מי שבעת התרחשות הדברים היה, בגיל 32, המפקד הנערץ של גייסות השריון – בראיון לפני שהלך לעולמו.

“בבת אחת התפרץ החוצה מה שקרה שנים קודם לכן, דומני ב–53'", העיד בן–ארי. “קצין, שבעבר נלחם באומץ וחיפיתי עליו כשנתפס עם שלל שני שקי סוכר מהערבים, נתפס שוב, הפעם כשעמד למכור נשק לערבים".

“האיש החליט להשתמש בשם שלי. מישהו ייגע באורי אחרי קדש (מבצע סיני ) ? אם חיפיתי עליו ולא קרה דבר, אולי גם הפעם ייצא בלי עונש. הרמטכ"ל משה דיין זימן אותי למשפט צבאי, כשלפי החלטתו של שר הביטחון, דוד בן–גוריון, נדרשתי לפרוש מצה"ל. נשארתי בחוץ ואפילו לא קראו לי למילואים עד ערב מלחמת ששת הימים".

הוא בא לעולם כהיינץ בנר, בן למשפחה אמידה. אמו נישאה מחדש לתעשיין נוצרי, שלימים התברר שהיה נאצי, ונפטרה כעבור שנתיים. הילד היינץ גדל עם אם חורגת, שאיתה לא הסתדר ונהג לברוח מהבית. לאחר שאביו לא הצביע בבחירות בעד הנאצים והוקע והוכה לנגד עיניו עד זוב דם, הילד היינץ גורש בבושת פנים מבית הספר.

“מה שחוויתי שם היה לכל החיים", העיד בן–ארי בראיון ב–2003. “לאחר ליל הבדולח, שבו צפיתי בתדהמה כיצד שרפו את בית הכנסת, שבו חגגתי זמן קצר קודם לכן את בר המצווה שלי, העמידו אותי, תלמיד יהודי יחיד, מול כל בית הספר. ‘חלאת המין האנושי!', גינה אותי המנהל. ברחתי הביתה לפני שהתחילו לפגוע בי, מאחר שלא היה לי שום סיכוי מול רבים כל כך. ראיתי נאצים שולפים אקדחים והורגים יהודים ללא הבחנה. מראות כאלה משאירים בך עקבות לתמיד".