התושייה של עמית שלוי ב־7 באוקטובר – קיבוץ בארי

עמית שלוי, כיום , המנהל הכלכלי של  קיבוץ בארי,

התחבא ב־7 באוקטובר בשיחים שליד ביתו, ראה את הגופות פזורות שם. אחותו נרצחה ממש באותה שכונה.

"שלוי התזזיתי והנמרץ הוא תמונת תשליל לאלו שעדיין שקועים ביגונם. אפילו שהבית שאליו חזר, אשר שרץ מחבלים בשבת ההיא ונהרס כליל מבפנים, מספק לו תזכורת תמידית לחורבן. הכיתובים שמרוססים על חזית הבית — "חשד לפצצה", "שני מחבלים (הרוגים)" וגם "מזוכה", הם רמזים עבים לדרמה שהתחוללה בתוכו. אולם שלוי מתאר את שעבר עליו שם בחסכנות ובקיצור.

חלון הממ"ד שנופץ. קנה הרובה שהציץ פנימה. ההימלטות לשיחים שבגינת הבית. הנעל של מחבל החמאס שפסע אנה ואנה בגינה, נחוש למצוא אותו ולבסוף נואש. ואז 11 שעות של שכיבה דמומה, כאשר אין לו מושג מה עלה בגורל בני משפחתו.

את כל אלו מכווץ שלווי לדיווח תמציתי. "יכולתי לשכב שם גם עוד יומיים".

רק בישורת האחרונה של הסיבוב איתו מגלה שלוי שאחותו, מעיין בר, נרצחה בשבת ההיא עם בעלה יובל. "אין לי זמן להתעסק בזה", הוא אומר, "להגיד לך שאני לא חושב על אחותי יום־יום? אני חושב עליה, אבל לא ברמה של להתאבל ולתת מקום לכאב. מבחינתי רק לבנות, לעשות, להיות עסוק כל הזמן. זו הדרך להירפא".

קישור לכתבה המלאה של  הילו  גלזר ושני ליטמן במוסף עיתון " הארץ "