אתה חושב שנולדת לפני שבוע. זה לא מדויק, מייד תבין. קודם אספר לך על סבתא־רבתא שלך, שלצערי לא תספיק כבר לפגוש, סבתא פֶּסַלֵה מלובומל שבפולין.
במלחמת העולם השנייה התחבאה סבתא עם משפחתה בתוך הגטו, במחבוא שבנו לעצמם עם קירות כפולים מדיקט. מהסדק הצר הם ראו כיצד רוצחים לידם מאות יהודים ביום, ואחרי כמה ימים נאלצו לברוח משם. הם חדרו בסתר לרפת של איכר פולני שהכירו לפני המלחמה והתחבאו שם כשנה וחצי, היהודים והפרות.
ממעמקים קראתיך אדם
אתה נולדת בפסח, עברי חי.
סבתא פסלה סיפרה על חג החירות ברפת: "היינו שם שני פסחים. אבא חישב מתי החג, וביקש מהנוצרי כי בימים אלה יביא לנו תפוחי אדמה בקליפה ומעט מים – וזהו. הוא עצמו שכב והתפלל ואמר תהילים כל החג". זה היה הפסח שלה.
אלא שהזמן שעבר הפך גם את המחבוא למסוכן. הגרמנים הגיעו, ערכו שם סריקות ודרשו להפקיע את הרפת לצבא. סבתא ואביה משה, שאני קרוי על שמו, נאלצו לברוח שוב. הם רצו להגיע ליער כדי להצטרף לפרטיזנים, אך נתפסו ונעצרו על ידי פטרול גרמני.
סבתא ניסתה לברוח מהמעצר, גם כשהיה לה ברור שיירו לה בגב. "העדפתי למות בורחת מאשר למות בעינויים", סיפרה. אבל אבוי – היא לא הצליחה לעבור דרך הסורגים שבחלון, ונלקחה לחקירה על ידי הגרמנים.
סבתא ואבא שלה נחקרו בנפרד. היא בידי מנהל המפקדה, ואביה על ידי סגנו. "אבא אמר לי שאני לא נראית יהודייה ושאנצל את זה", אמרה, "אז החלטתי להתחזות לפולנייה". כשהגרמנים שאלו מיהו "הזקן הזה" על אבא שלה, היא ענתה שאין לה מושג, הוא סתם אדם שפגשה כשחיפש את משפחתו ונצמדה אליו ביער.
זה הצליח מדי. עכשיו סבתא פסלה "התקבלה" לצבא הנאצים. "עשיתי כל עבודה למען החיילים הגרמנים: כיבסתי, קילפתי תפוחי אדמה, בישלתי. בשעה שלוש בלילה הכנתי להם קפה". היתה לה קולגה נוצרייה, ווליה שמה. "כשנזדמן לנו לאכול חזיר, לא הייתי מסוגלת. היא שאלה אותי 'את לא רעבה? רק יהודים לא אוכלים את זה, אבל למה את לא אוכלת?'". התשובה של סבתא לווליה היתה: "מה זה יהודים?".
עברי חי. אתה כבר מבין מאיזה חומרים היתה עשויה סבתא־רבתא שלך?
נותרתי חי גם כשהייתי מת
זה הלך והסתבך. אחרי עשרה חודשים זהותה התחילה להיחשף על ידי אנשים מהעיירה שלה, וסבתא נמלטה. היא עלתה חסרת כל לרכבת, ישר לבדיקת מסמכים. כשפנו אליה השוטרים היא עשתה עצמה ישנה, ומלמלה לעברם "אותו דבר", כלומר מסמכים זהים כמו לאחרים, וחזרה "לנמנם". היא שוב הצליחה לברוח. משם התגלגלה מכפר לכפר ובינואר 1945 הגיעה ללובלין, שם גילתה סבתא כי אחותה וגיסה נרצחו בגרזן על ידי שכן אוקראיני חביב מהעיירה. היא הקימה להם קבר מאולתר במקום רציחתם.
לא ברור איך, היא שרדה.
ami
