ראיון עם אורית, אימו של רס"ן רועי צ'אפל ז"ל שנפל בקרב סמוך למוצב סופה

אביב צ'אפל היה אחד המבלים במסיבה שהפכה לטבח המוני והצליח לשרוד ושיתף על הרגעים הקשים. באותו הזמן החלו כוחות צה"ל לתגבר את הדרום, בינהם לוחמי סיירת הנחל בפיקודו של רב סרן רועי צ'אפל והחלו בלחימה כנגד המחבלים.

רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, בן 25 מזכרון יעקב, היה מפקד פלוגת עורב בגדס"ר נח"ל ונפל בשבת השחורה סמוך למוצב סופה. אימו אורית מספרת: "רועי היה אחר, כולו לב ענק עטוף בגוף. הוא היה קצת שמנמן עם תלתלים, חיוך ענק בעיניים מאירות. הוא היה מקצוען אמיתי, כל מה שעשה, עשה בצורה הכי טובה שיש. הוא לקח על עצמו את התפקיד להיות לי למשענת וגם לאחותו שחר ולאחיו אוהדי – החיים שלנו לא היו בדיוק דבש, אבל הם היו יפים כי הייתה המון אהבה. בסיירות – תנועת הנוער הוא התחיל את התחביב והאהבה הגדולה שלו, שהיו הניווט. בכיתה ט' הוא החליט לעבור לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי. הוא לא היה איש צבא, הוא היה איש חינוך ואיש של אדמה ואהבת הארץ, שנורא רוצה לגעת ולהשפיע. שבת שמחת תורה הייתה השבת האחרונה שלו בצבא. בשישי בערב הוא התקשר אליי, שיתפתי אותו בקשיים שלי והוא כמובן ידע לתת לי את העצות הכי חכמות שיש.

הוא אמר מילים שהן צוואה שהוא השאיר לי: 'אני לא מצליח להבין מאיפה את שואבת את תעצומות הנפש להתמודד עם מה שהחיים מביאים לפיתחך. אני כל כך גאה בך ומעריץ אותך, את המודל לחיקוי שלי, אני אוהב אותך מאמו'. 12 שעות אחר כך הוא כבר לא היה בחיים.

בבוקר התעוררתי והרגשתי שמשהו לא בסדר. לא ניסיתי גם להתקשר – היה לי ברור שהוא לא יענה לי. זה לא הפתיע אותי איך שרועי תפקד, אני לא הייתי צריכה שהוא ייהרג בשביל לדעת מי הבן שלי. אני בטוחה שהוא היה עושה את אותו דבר גם אם הוא היה על אזרחי, הוא היה רץ קדימה, זה האדם שהוא היה" | האזינו לשיחה המלאה בתוכניתם של הילה קורח ויאיר שרקי במסגרת מיזם "נזכור את כולם" שמביא את סיפוריהם של נופלי 7 באוקטובר:

 קישור  להאזנה מלאה 

ראו גם : 

קורות חייו

רועי נולד בפרדס חנה, בעודו ילד עברה המשפחה לזכרון יעקב, מקום בו גדל והתחנך.

רועי בן לאורית צוק ומשה, אח לשחר ואוהד ובן זוג ליובל.

בגיל 15 התקבל לפנימייה הצבאית בביה"ס הריאלי בחיפה וסיים שם את לימודיו.

אהבותיו של רועי הן משפחתו, טבע וסיירות, אופני ורכבי שטח, ריצה וצלילה, חברים, פק"ל, בשר וערק…   

לאורך חייו בלט בתכונות אופי של יושרה, אחריות, נתינה ושמחת חיים.

רועי היה פעיל בחוג ה'סיירות', שם הכיר את שבילי הארץ ושם גם למד לנווט, כשרון שליווה אותו בפנימייה הצבאית ולאחר מכן בעת שירותו בצה"ל. בילדותו נהג לאסוף מאובנים וללמוד את הטופוגרפיה של השטח בו צועד.

בחודשים הבודדים טרם גיוסו לצבא בחר ללכת את 'שביל ישראל'. לדבריו, אין טעם לצאת ל'טיול הגדול' מחוץ לגבולות הארץ, אם לא צעדת בשביל ישראל, לכל אורכו, קודם לכן.

אהבת הארץ ואנשיה, נטועה בו.  

רועי היה איש של אנשים, ידע לזהות חוזקות בכל אדם ולרוץ איתו.

 מקור