מתוך הספר המרתק של אלונה פרנקל , ילדה , הוצאת חרגול , 2012
הצייר היהודי יונש שטרן שהיה לימים לרקטור האקדמיה לאמנות בקרקוב , זכה בזמנו לפרסום בינלאומי.
בציור למעלה : Jonasz Stern (Poland, 1904-1988) – Self Portrait
באחרית חייו הארוכים צייר מצבות
מצבות יהודיות : פ. נ. יונה שטרן
לא פעם אחת בלבד נקבר יונש שטרן. קבר אחים היה מקום קבורתו הראשון. את עדר היהודים ויונש ביניהם , שנתפסו באקציית החיסול הסופי של גטו לבוב, הריצו הגרמנים ברובים מכודנים ובעזרת כלבים מאולפים ליער עצי הליבנה האידלי והדליל הסמוך לער לבוב.
שם ציוו עליהם לחפור. .
לחפור קבר לעצמם , לפשוט את בגדיהם ולהתייצב על פי הקבר הזה הפעור.
קבוצות-קבוצות נעמדו האנשים על פי קברם. יונש היה בקבוצת הנרצחים הראשונה. הוא ניצב על פי הקבר, עירום וגבוה, רזה כל-כך .
הכלבים נבחו. הגרמנים כיוונו את נשקם .
במטח היריות קרסו בני האדם העירומים לקבר, מתים. יונש היה ביניהם.
וכך , קבוצה אחרי קבוצה , נערמו גופות הנרצחים מעל ליונש, שנותר חי.
כאשר סיימו את מלאכת הרצח , הסתלקו הגרמנים על נשקם וכלביהם הרעים .
הייתה דממה.
הלילה בא.
מגואל בדם הנרצחים זחל יונש החוצה ורץ עד שהתמוטט בין שיחים על גבולו של איזה כפר פולני.
היה בוקר , ילדה קטנה ראתה אותו והזעיקה את אמא שלה .
האישה הפולניה הרחומה השליכה לעברו פרוסת לחם ובגדים .
כך מת , נקבר וקם לתחייה הצייר יונש שטרן
את סיפור חייו סיפר הצייר יונש שטרן לאביה של אלונה פרנקל שהיה חברו הטוב בפולין
מקור וקרדיט:
ami
