מיכל ברנר – סיפורה של לוחמת הפלמ"ח החיפאית ומייסדת "גן הילד" 

מאת: יעל הורוביץ

בצילום הפתיחה : גיטה דוניה-ויצמן עם בנותיה רינה ומיכל (מאוספי ביתמונה, אלבום מיכל ברנר)

כאשר נרצח אביה בשנת 1938 , ע"י הערבים בדרכו מעכו לחיפה ,  הייתה מיכל כבת תשע. בשל גילה, לא הורשתה להשתתף בלוויית אביה. עוד בטרם הסתיימו ימי "השבעה" נשלחו האחיות רינה ומיכל ובני דודן, יעל ועזר, לכמה ימים לפנסיון בנהריה על מנת להרחיקם מאווירת האבל הכבד בבית המשפחה.

מיכל מתגייסת לפלמ"ח, "ליל הגשרים", "השבת השחורה"

ביוני 1946, עם סיום לימודיה בבית הספר "הריאלי" והיא בת 19, הצטרפה מיכל למאבק להקמת מדינת ישראל והתגייסה לפלמ"ח. לאחר שלושה חודשי גיבוש בגבת, עברה המחלקה לקיבוץ אפיקים, שם, לצד העבודה בענפי הקיבוץ, למדו מיכל וחבריה להכשרה המגויסת של תנועת הצופים לתפעל רובים ולזרוק רימונים שהוסתרו בסליקים בשטח הקיבוץ.

בעקבות "הספר הלבן" שפרסמה ממשלת בריטניה נערכה הנהגת היישוב למאבק אלים של "תנועת המרי העברי" שכלל פיצוץ מתקנים של הצבא הבריטי, לצד הקמת יישובים, הפגנות המונים ועלייה בלתי לגאלית.

שיאן של הפעולות היה ב"ליל הגשרים". בלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני 1946, פוצץ הפלמ"ח בו זמנית 11 גשרים לאורך מסילת הרכבת שהובילה מדמשק לאלכסנדריה והיוותה קו אספקה ראשי של הבריטים. מרביתם נהרסו כליל או ניזוקו קשה. פיצוץ הגשר על הירמוך ליד אלחמה הוטל על הגדוד השלישי של הפלמ"ח, ביניהם גם הפלמ"חניקית מיכל.

"לא הסבירו לנו יותר מדי לקראת מה אנחנו הולכים", סיפרה לימים. "תפקידי היה לשאת על גבי שק חומר נפץ בן 30 קילוגרמים ולצעוד בחשכת הלילה בין מטעי הבננות לאורך מסילת הברזל עם 50 לוחמים, בפיקודו של אהרון ספקטור. זו הייתה עבורי גאווה ענקית שנבחרתי כבחורה יחידה מהמחלקה שלנו להשתתף בפעולה ב"ליל הגשרים". לא היה מקום לפחד".

לכתבה המלאה של יעל הורוביץ

 אודות גן הילד