ami
מאת: שי לוי
"בשורה קשה, אריה גניסלב איננו. ניצול שואה שאיבד את רוב משפחתו, השורד האחרון מקרב דנגור במלחמת העצמאות ששרד גם את הטבח בנירים איננו. כשעברתי לגור בקיבוץ הכרתי אותו, אדם מרשים שהלוואי עלי להיות כל כך צלול ופעיל בגיל הזה (נולד ב-1927)."
כששאלתי אותו על קרבות דנגור, אמר בחיוך רחב "אני יכול לספר לך מה שבא לי, כי אף אחד כבר לא נשאר להגיד אם זה נכון" . שלושים ותשע לוחמים ולוחמות נלחמו על דנגור (המיקום הקודם של נירים) מול למעלה מאלף חיילים מצאים סדירים עם טנקים ומטוסי קרב. גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים לימים שהיה קצין בחטיבה שניסתה לכבוש את נירים ב-1948 כתב: "הופתענו מהתנגדות אנשי דנגור. נרקמו אצלנו אגדות וגוזמאות על כוחו הצבאי של האויב, קצין סיפר לי על מגדלים מונעים בחשמל שמתרוממים מעל פני האדמה ויורים לכל הכיוונים".
המג"ד אז חיים בר לב כתב לנחום שריג, מח"ט הנגב: "בקרב נירים הוכרעה המלחמה. אם 39 מגנים עמדו מול כאלף מצרים שיסתייעו במטוסי קרב, תותחים ושריון ויכלו להם – יעמוד כל היישוב העברי במלחמה".
אני לא בטוח שהגיל כמו המרחק ממרחבי הקיבוץ זה מה שהכריע את לבו של האיש היקר והציניקן הזה.
מקור וקרדיט : שי לוי
ראו גם : אריה גניסלב מספר על הקרב בדנגור
ראו גם :קרב נירים
אתר הפלמ"ח : סמל גניסלב ליאון-אריה
בן ברטה ושאול
נולד בבלגיה
ב-7/3/1927
עלה ב-1944
גוייס ב-1947
יחידות: הגדוד השמיני – "הנגב הדרומי", חטיבת הנגב, מח' משקים
תפקיד אחרון: מפקד כיתה – מ"כ
שוחרר ב-1949