יש אנשים שנראה כאילו אלוקים לקח אותם פרויקט מיוחד והשקיע שעות נוספות בכתיבת הסיפור שלהם. אמילי הנד ואבא שלה תומאס הם אנשים כאלה, והסיפור המטורף שלהם שמדינה שלמה צפתה אתמול בדמעות בסיומו המרגש, מתחיל אי שם לפני 30 שנה, הרבה לפני השבעה באוקטובר.
ב1992 עלה תומאס הנד לארץ כדי להתנדב בחקלאות בקיבוץ בארי. התכנית שלו הייתה להשאר שם 3 חודשים ולחזור לאירלנד מולדתו, אבל אז הוא פגש את נרקיס, בת הקיבוץ שהייתה צעירה ממנו בעשור. הם התאהבו, התחתנו ונולדו להם שני ילדים. עדן ונטלי.
כשנטלי הייתה בת 3, תומאס ונרקיס התגרשו. תומאס נשאר בקיבוץ ועבד בדפוס בארי, ו-7 שנים אחר כך הוא פגש את ליאת קורנברג, תושבת צפון הארץ. הם התאהבו, הפכו לבני זוג ונולדה להם בת, אמילי. זמן קצר אחר כך ליאת חלתה בסרטן השד וכשאמילי הייתה בת שנתיים וחצי, היא נפטרה. תומאס מצא את עצמו לבד עם אמילי הפעוטה, ולמעשה מי שעזרה לו לגדל אותה והייתה כמו אמא בשבילה, זו נרקיס, אשתו הראשונה.
ב07.10, באותה שבת שחורה בה נחטפה אמילי בת ה9 לעזה, נרצחה נרקיס הנד הי"ד, אמה החורגת ואם ילדיו הראשונים של תומאס ע"י מחבלי חמאס בטבח הנורא בבארי. אם הסיפור הזה היה סדרה בנטפליקס, סביר להניח שהיינו מתלוננים שהיא סובלת מחוסר אמינות.
ami
