ami
מאת: פרו' יחיעם ויץ , 2023
בתמונה – העברת הפיקוד מהרמטכ"ל השלישי מרדכי מקלף לרביעי משה דיין בנוכחות ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון
בתקופת היישוב העברי, לפני הקמת המדינה, עברה טרגדיה על משפחת מקלף. אבי המשפחה, אריה ליב, עלה לארץ מרוסיה הלבנה ב-1894, בימי העלייה הראשונה, והיה אחד מראשוני היישוב מוצא שליד ירושלים. באוגוסט 1929, ימי מאורעות תרפ"ט, כמה מתושבי קאלוניה, כפר ערבי סמוך, התנפלו על בית משפחת מקלף ורצחו בדם קר חמישה מבני המשפחה, ההורים אריה ליב ואשתו בתיה חיה, ושלושה מילדיהם, רבקה, משה ומינה. כל הנרצחים נקברו בהר הזיתים בירושלים.
אחד הילדים, מרדכי (מוטק'ה) שהיה בן תשע, הצליח לנוס מהטבח והיה לימים לרמטכ"ל השלישי של צה"ל שכיהן בתפקידו שנה אחת בלבד (1953). כשמונה לתפקיד כל העיתונים הזכירו את תולדותיה האיומות של משפחתו. ב"מעריב" נכתב שב-1929 "קפץ נער בן תשע מן הקומה השנייה של בית הוריו. זה היה במוצא בהרי ירושלים. סביב המושבה שרקו כדורי מרצחים. מתיישבים רבים נפגעו, רבים אחרים נפלו" ("מעריב", 5 בדצמבר 1952). כל חייו מקלף נאלץ להתמודד עם הטראומה הנוראה שעבר. הוא עצמו מת ב-1978, בן 58 בלבד.
הטבח במוצא זיעזע אז את היישוב העברי הזעיר והוא לא נשכח עשרות שנים. ב-2 בספטמבר 1929 פירסם העיתון "דבר" את שמות "חללינו — המעונים, הטבוחים והנספים במערכת של קידוש שם המולדת", כולל שמות בני מקלף שנרצחו. מאמר המערכת של העיתון ביטא את התסכול וחוסר האונים של היישוב שלא היה מסוגל להתמודד עם עוצמת מאורעות תרפ"ט. כל ימי המאורעות "עמד היישוב העברי, הדקור ושותת דם, נתון לשיני חיות הטורפות, לשטנת צוררים ומעלילים, ללעג שליטים בני שחץ, כשפיו סתום שאינו יכול לקרוא לעזרה, לתנות את מכאוביו, ולגולל מעל עצמו דברי שטנה ועלילה".
מקור וקרדיט : פרופסור יחיעם ויץ , 2023
ראו גם :
מקלף נולד במוצא ב-1920 ולאחר שנת לימודי הנדסה בטכניון הצטרף לפלוגות הלילה המיוחדות של וינגייט. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, לחם בצפון אפריקה כמפקד פלוגה ושוחרר בדרגת מייג'ור (רב סרן). במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת כרמלי בקרבות באזור חיפה, עכו והגליל. תכנן והשתתף במבצע חירם לשחרור הגליל. בסיום המלחמה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בתפקיד זה ארגן עם הרמטכ"ל יגאל ידין את צבא הקבע והקים את מערך המילואים. בינואר 1952 יצא מקלף עם משפחתו ללימודי מנהל בבריטניה.
בצילום למטה: מייג'ור מרדכי מקלף , 1942 , הצבא הבריטי
בארץ היתה תחושת סכנה של התמוטטות כלכלית : אחזקת צבא גדול, קליטת עלייה, התיישבות מהירה ורחבה ושיקום הכלכלה. מצד שני – סכנת מלחמה מחדש ("סיבוב שני"). הצרוף של מלחמה וקליטת עלייה הטיל מעמסה כלכלית כבדה וכדי להתגבר החליט בן- גוריון, בניגוד לעמדת המטה הכללי והרמטכ"ל, על הקטנת תקציב הביטחון (110 מיליון לא"י) וצמצום הצבא, שפירושו אז היה פירוק חטיבה סדירה (מתוך שלש), קיצוץ בצבא הקבע, העובדים האזרחים, צמצום מילואים, ניצול יותר יעיל של הנח"ל ואף הציע שחיילי צבא הקבע יוותרו על 10% ממשכורתם.
בעקבות זאת בקש הרמטכ"ל יגאל ידין להתפטר. בעקבות זאת פנה בן-גוריון אל מקלף ובקשו לקבל את התפקיד. מקלף הסכים אחרי לחץ כבד, אך התנה שתקופת כהונתו תהיה לשנה אחת בלבד. ב-7 בדצמבר 1952, התמנה מקלף לרמטכ"ל השלישי של צה"ל, והוא בן 32 בלבד, הרמטכ"ל הצעיר ביותר, אותו הוא חלק עם קודמו, יגאל ידין. בכירי המטכ"ל בתקופה זו: סגן רמטכ"ל וראש אג"ם – משה דיין, ראש אמ"ן יהושפט הרכבי, מפקד חיל האוויר חיים לסקוב ומפקד חיל הים מרדכי לימון. במועד זה היו בצה"ל – כ-56 אלף חיילי חובה, קבע ואזרחים מהם 7816 בצבא קבע.
בתחום המבצעי הורה הרמטכ"ל מקלף לרב סרן אריאל שרון להקים יחידת קומנדו מיוחדת שתפגע בבסיסי הפידאיון ותמגר את התופעה. שרון הקים את יחידה 101, אשר פעלה במהלך שנת 1953, עד לאיחודה עם חטיבת הצנחנים. הרמטכ"ל מקלף הניח את היסוד להקמת ביה"ס לפו"מ, שנפתח רק בימי הרמטכ"ל משה דיין. הוא זיהה כי חיל הרגלים חסר תמיכה מקצועית ברמת המטה הכללי ועל כן הקים מחלקה מיוחדת לחי"ר במסגרת מחלקת ההדרכה.
ראו גם :
