ami
חֶסוּס גָרסִיה לא כתב ספרים ולא קיבץ סביבו תלמידים נלהבים ולא הטיף לאיש כל ימיו הקצרים. אף על פי כן זכה להיות ל"גיבור האנושות", תואר מיוחד אותו קיבל ממוסדות הצלב האדום שנים רבות לאחר מותו. פועל שנולד בצפון מערב מקסיקו, בן למשפחה בת שמונה נפשות שיצא בגיל צעיר לקושש פרנסתו. לימים התגלגל לעבוד על אחד מקווי הרכבת של חברת הכרייה מוֹקטֶסוּמה.
גרסיה היה לעובד מסור שאף נשלח מטעם החברה ב1904 לבלות וללמוד ממראות היריד העולמי בסנט לואיס מיזורי, בו הציגו כ60 מדינות העולם את מרכולתן. המילה האחרונה של הימים ההם. הוא מילא תפקידים שונים במערך הרכּבתי ובינהם היה "בּרייקמאן", האחראי על בלמי הרכבת, תפקיד חשוב, מסוכן ורב תהילה. ביום זה – 7 בנובמבר 1907 – לפני 115 שנים הגיעה הרכבת אל עיירת הכורים הקטנה נָקוֹסארי וכמו תמיד נשאה עליה את המטען הנחוץ. באחד הקרונות 70 ארגזי דינמיט ולידו קרונות פתוחים ובתוכם ערימות חציר וקש. חסוס גרסיה כלל לא היה בתפקיד ביום זה, אך עיניו צופיות תמיד. ניצוץ מארובת הקטר פגע באחת מערימות הקש. האש החלה לדלג בין הקרונות הפתוחים והתקרבה אל מקום הדינמיט. גרסיה הבחין באש ורץ אל הרכבת. אם הדינמיט יתפוצץ לא יוותרו עוד חיים בנקוסארי, מקסיקו על מאות תושביה. גרסיה קפץ אל הקטר והדהיר הרכבת לאחור. הוא הספיק להרחיקהּ מן העיירה כ6 קילומטרים, שם אירע הפיצוץ המחריד. הרכבת וגרסיה נמחקו מעל פני האדמה אך עיירת הפועלים ניצלה עד אחרון יושביה. גרסיה, בן המקום, היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה24 כשבוע אחרי.
מעבר לגבול, היו שקראו לו "קייסי ג'ונס של מקסיקו", על שם נהג הקטר האמריקני שעשה מעשה דומה כמה שנים לפני כן. עיירת הכּורים שינתה שמה ל"נאקוסארי דה גרסיה", נכתבו בלדות לזכרו, הוקמו אנדרטאות ונקבע כי יום פועלי הרכבת הלאומי במקסיקו יצוין ב7 בנובמבר. שנים רבות לאחר שהקריב חייו, הכריזו עליו "גיבור האנושות", Hero of Humanity. עם הזמן וירידת קרנם של פועלי הרכבות והעמלים בכלל – נשכח מליבות הרבים. נשיבוֹ אל רוּם הפטיפון ביום זה.