ami
יום האשה שמח! סיפור על מי שנותנת לי השראה – אמא שלי עלתה לארץ מאוקראינה כשהייתי בת 3, היא עבדה בניקיון וחיפשה עבודה בכל מקום שהתאפשר לה, כולל לפנות לאנשים זרים ברחוב ולשאול אם יש להם עבודה בשבילה. באוקראינה היא למדה פסקל לכן ניסתה לחפש עבודה בתור מורת מחשבים בבתי ספר.
היא הצליחה למצוא בית ספר שקיבל אותה ולפני השיעורים היא למדה את כל המילים בעברית בעל פה והתפללה שלא ישאלו אותה שאלות כי היא לא ידעה עברית.
אחרי מספר שנים, בנתה את עצמה כאן בארץ, התחילה ללמד בעירוני א' לאמנויות בתל אביב במגמת מחשבים ולקחה אותי איתה ללמוד שם בבית הספר כי היה חשוב לה שאקבל חינוך ברמה הכי גבוהה שיש. אני תכננתי ללכת למגמת שפות אבל המגמה מעולם לא נפתחה אז הלכתי למגמת מחשבים ביחד עם אמא ולמדתי מחשבים.
לאמא שלי היתה אג'נדה מאד ברורה במגמה והיא לא לאפשר לבנות לפרוש. גם בהמשך כשעברה ללמד בעירוני ט', שהוא תיכון בדרום תל אביב, המשיכה לשלוט במגמה ביד רמה. היא לא נתנה לילדים לפרוש, החזיקה אותם בידיים ועזרה להם לסיים את המגמה. עשרות תלמידים סיימו את המגמה בזכותה והיום מפתחות.ים.
אחרי שסיימתי תיכון הלכתי להיות עתודאית והתגייסתי לצבא, שירתתי ביחידה הטכנולוגית של חיל הים, שם במשך שנים התעסקתי בפיתוח וניהול מערכות לחימה, אבל מעולם לא נחתי. התנדבתי בכל תוכנית אפשרית המיועדת לנשים בהייטק ועזרתי לקדם נשים אחרות, כמו שאמא שלי לימדה אותי.
תוך כדי זה קידמתי את עצמי, קיבלתי ניסיון בניהול על ידי זה שניהלתי את איזור צפון ב she codes, למדתי לפתח אפליקציות מה שנתן לי ביטחון והבנה שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה והתחלתי לכתוב בלוגים ולהרצות בכנסים. גייסתי מלא כספים גם בתקופה שלי בשיקודס וגםבתקופה הנוכחית בה אני מנהלת שותפויות ב @Baot_IL ותוך כדי פיתחתי מערכות יחסים מקצועיות והבנתי שאני יכולה להיות גם יזמת. ככה הגעתי לתפקיד שלי היום כמנהלת פיתוח בוולמרט-אספקטיבה.
לסיכום , אמא שלי עלתה מאוקראינה כשהייתי בת 3 וקרעה את עצמה כדי לבנות לעצמה חיים כאן, ואחרי שהצליחה המשיכה להשקיע באחרים. היא לימדה אותי לעשות ולעשות ולא להפסיק. I get things done וזה לגמרי בזכותה.
