ami
בשחקים
את הארץ הכרתי תוך טיסות ותצפיות מהאוויר,כך ראיתי לראשונה את שכם,בית לחם וחברון לפני שביקרתי שם. בזמן ששרתי במחלקת הטייסים ותוך לימודי טיסה, ביצענו פעילות מבצעית מטעם ההגנה ומפקדת הפלמ"ח. לימודי הטיסה נערכו מהבסיס ברמלה. בחודשים דצמבר 1947 – מרץ 1948 הכנו תיקי מבצעים על כפרים ערביים ובהם תצלומי אוויר ותרשימים לקראת פעילות מבצעית בהם. כשהפלמ"ח הכין פעולת תגמול רצח יהודים במסעדת "גן הוואי" (איזור גני רבינוביץ' ליד הירקון היום) טסתי עם בני (פיניה) פורת (נהרג במטוס אל-על שהופל מעל בולגריה בשה 50) ועשינו צילומי אויר של האזור. ב 29 לנובמבר 1947 – הכרת האו"מ במדינת ישראל הוציאו אותנו מהפלמ"ח. המטוסים הועברו מרמלה לחיפה ואח"כ לשדה דב בתל-אביב.צרפו אלינו טייסים שטסו ברא"פ הבריטי כמו עזר ויצמן. התגוררנו בבית פעילות ההסתדרות. המסגרת החדשה כונתה "שרות-אוויר" בפיקודו של אהרון רמז וסגנו היימן. טסתי לגוש עציון להובלת הספקה. כששיירת נבי-דניאל הותקפה בדרך מהגוש, טסנו למקום והשלכנו פצצות – מיכל ובו T.N.T ופתיל השהייה שהרכבתי לבד במחנה בקריה. זרקנו את הפצצות תוך הצתת הפתיל על הגבעות שמהן התנהלה ההתקפה. במרץ 1949 הודיעו לנו שאנחנו נוסעים לצ'כיה להתאמן ולקבל מטוסי מסרשמיט. עברנו בדיקות רפואיות קפדניות והתברר שאני עיור צבעים (לא מבחין בגווני אדום) ולכן לא אוכל לצאת לצ'כיה. הוצע לי להישאר ולשרת במטה חיל האוויר. סירבתי להיות איש מטה בזמן לחימה וחזרתי לפלמ"ח. לחטיבת הראל,לקרבות בירושלים ובנגב כקצין חבלה של גדוד 5. בתום מלחמת העצמאות נשארתי בשירות קבע והוצבתי לחטיבה 7 כמ"פ, אח"כ מג"ד גדוד 9. שרתי כ קצין אמל"ח של גיסות שריון, מדריך בפו"מ, ראש מה"ד אמונים בדרגת אל"מ. יצאתי ללימודים אקדמאים כולל דוקטוראט בהיסטוריה. ב 1968-72שרתי כקצין חינוך ראשי בדרגת תא"ל."
