ראשי»כללי»כמה דברים שלא ידעתם על ד"ר ורה וייצמן , אשת הנשיא הראשון
כמה דברים שלא ידעתם על ד"ר ורה וייצמן , אשת הנשיא הראשון
ami19:33סגור לתגובות על כמה דברים שלא ידעתם על ד"ר ורה וייצמן , אשת הנשיא הראשון
ליקט וערך : עמי סלנט , עורך האתר, גרסה מס' 2 , 4 ביולי 2020
הגברת הראשונה בהא הידיעה שידעה מדינת ישראל נולדה לחייל החטוף היהודי של צבא הצאר
ורה כצמן – שמה לפני נישואיה – נולדה ב27 בנובמבר 1881 ברוסטוב שעל הנהר דון ברוסיה . אביה היה היה נער "חטוף" שנלקח בכוח לשרת בצבאו של הצאר במשך 25 שנים. שירות ממושך זה היקנה לו את הזכות לגור מחוץ לתחום המושב שהיה סגור בדרך כלל ליהודים. הוא היה לסוחר בגדים מצליח ואמיד מאוד . רעייתו הייתה צעירה ממנו ב25 שנה (נישאו כשהייתה בת 15) .
מקור : עיתון מעריב 25 לספטמבר 1966.
בית עם משרתים. משפחת שצמן. שני בנים. חמש בנות. ורה קיבלה כל השנים חינוך אליטיסטי והוריה שלחו אותה לז'נבה ללמוד רפואה.
הם נפגשו לראשונה בנובמבר 1900 במועדון היהודי בז'נבה, היא סטודנטית לרפואה והוא מרצה לכימיה.
חיים וייצמן לימד אותה גרמנית. נפגשו ב-1900, במועדון ציוני. למרות שוייצמן כבר היה מאורס לאחרת, התפתח ביניהם רומן והשניים נישאו ב-1906 בגרמניה .
ורה וחיים ויצמן נישאו, לראשונה, בעיר צופוט בגרמניה בשנת 1906. כיוון שהיה חסר מסמך אחד הנדרש לרישום הנישואים לא התחתנו השניים נישואים אזרחיים אלא הסתפקו בחופה וקידושין, שבארצות אירופה לא היה להן תוקף חוקי. את טקס הנישואים האזרחיים ערכו באנגליה, אך כשהגיעו למנצ'סטר רב בעיר ציין בפניהם כי אין לערוך את הנישואים האזרחיים אחרי החופה ולכן נערך טקס חתונה שלישי. "אולי בזכות שלשת הטכסים היו נישואינו יציבים שבעתיים!" – כתבה ורה.
ורה לא גילתה ענין בפוליטיקה ובציונות וידיעותיה בהסטוריה ובמורשת ישראל היו מועטות. היא היתה גאה ומסתייגת והקפידה על כבודה. היו שראו בה "סנובית". ויצמן מצידו התאהב בה מעל הראש ומכתביו אליה מצביעם על אישיותו הנלבבת והחמה. רק לאחר שנתיים של יסורי נפש ודרדור בבריאותו הודיע חיים לארוסתו ההמומה כי ורה תפסה את מקומה בליבו.
חיים פתח במסע "חינוך מחדש" של ורה מתוך מטרה להרחיב את הקשר ביניהם גם על מצע אידאולוגי משותף.
רק ב-1913 זכתה ורה באישור לעסוק ברפואה באנגליה. היא עסקה ברפואת ילדים במסגרת המערכת הרפואית הציבורית, עד פרישתה מעיסוקה הרפואי ב-1916, אז התמסרה לפעילות ציונית ולתמיכה בפעילותו הציבורית של בעלה. בשנה זו עברה משפחת ויצמן לגור בלונדון, וורה החלה למלא תפקיד של מארחת חברתית פוליטית, כשתוך כדי כך היא מתקרבת יותר ויותר לרעיונות התנועה הציונית.
בצילום : חיים וייצמן ורעייתו וורה עומדים ליד טייס של חברת "נתיבי אויר ארץ ישראל", טרם יציאתם מנמל התעופה לוד לקהיר. 1938 צילום , זולטןקלוגר-לשכת העיתונות הממשלתית
ד"ר ורה וייצמן והפסנתר
בסלון בית ויצמן ניצב פסנתר כנף ייחודי. ורה ויצמן למדה מוסיקה בצעירותה בקונסרבטוריון של עיר הולדתה. בגיל 14 נאלצה לבחור בין רפואה ולמוסיקה וכמו שהיא מספרת לנו בספרה "הקריירה המוזיקלית שלי נפסקה בבת אחת". הקשר בין ורה למוסיקה נמשך כאשר רכשו בני הזוג ויצמן, בהזמנה אישית, פסנתר כנף מחברת Steinway & Sons. בזמן בו התארחו אורחים מכובדים וחברים בסלון בית ויצמן הנעימה ורה ויצמן את זמנם בנגינה ודיוקנה תלוי עד היום מעל הפסנתר.
"הרומן של ד"ר ורה ויצמן עם עולם הילד החל כבר בתוך משפחתה ברוכת הילדים ונמשך אחרי הנישואין כאחראית תחנות לאם והילד באנגליה …ונמשך כנשיאת עליית הנוער.. ותומכת נלהבת באיל"ן באיסוף תרומות ועורכת את הקיטנות המפורסמות למען ילדים עם צרכים מיוחדים אצלה באחוזה..
אבל למעשה לורה ולחיים היו 2 בנים פרטיים.
התמונה המצורפת כאן צולמה ב1918 בה רואים את ד"ר ורה ויצמן עם 2 הבנים ..
ד"ר ורה וייצמו הייתה רופאת ילדים במקצועה, וטבעי הוא שילדים וענייני רפואה קרובים ביותר אל לבה. היא ייסדה את "הוועדה לנוער עולה" באנגליה וגייסה לעבודה אישים דגולים, כגנרל סמאטס המנוח, הלורד מלצ'ט ואחרים. במשך שנים הרצתה מרת ויצמן בארצות רבות למען תנועה זו, שעד היום הצילה כ50 אלף ילדים על ידי העלאתם לישראל ומתן חינוך להם עד גיל 18.
בצילום : ורה וייצמן , חיים וייצמן והבן , לונדון 1922
סוכנת הבית הנוצריה ג`סיקה הייתה שותפה לטינתם של הבנים לאביהם חיים וייצמן . בנג`י היה שרוי במצב של מרד בלתי פוסק בסביבתו, הרבה לשתות ובשנת 1940 שוחרר מהצבא לאחר שסבל מהלם קרב.
מיכאל היטיב מאחיו להתמודד עם החיים והיה בעל תושייה ומחושל אם כי כמו אחיו הצעיר בנג'י ניסה להתנתק מהציונות. כשפנה אליו אבא אבן חברו לספסל הלימודים בקמברידג` והציע לו להצטרף לחברה הציונית של האוניברסיטה השיב: "יש לנו מספיק ציונות בבית". מיכאל התגייס לצבא והפך טייס קרב (בתמונה בתא הטייס).
למיכאל (מייקל) ויצמן נודעה השפעה ניכרת על דודנו הארצישראלי, עזר ויצמן, שפנה אף הוא לעולם הטיס. בנימין (בנג'י) ויצמן מעולם לא עלה ארצה. הוא התחתן ונולד לו בן אחד, דייוויד (נכדו היחיד של הנשיא הראשון), אשר חי כיום באנגליה והוא פנסיונר של ה-BBC
1942 : העצב הבלתי פוסק של ד"ר ורה וייצמן עד פטירתה
מיכאל (מייקל) ויצמן בנם הצעיר של ד"ר חיים וד"ר ורה ויצמן נולד ב16 בנובמבר 1916. מייקל היה בן אהוב, תלמיד מצטיין ובעל כשרון ציור יוצא דופן.
מייקל התגייס לחיל האוויר המלכותי הבריטי ושירת כטייס.
בבוקר 12 בפברואר 1942 המתינו הוא וורה בלובי של מלון בבריסטול ערב צאתם לארה"ב. לפתע נקרא ויצמן אל הטלפון. באזניו הוקרא מברק ממשרד האוויריה הבריטי המודיע כי בנו מיכאל שטס במפציץ שסייר במפרץ ביסקאיה לאתר צוללות גרמניות – נעדר.
תקוותם הדחוקה של ורה וחיים שאולי ניצלו מיכאל וצוותו ונסחפו לחופי צרפת ליוותה את הזוג תקופה ארוכה. ויצמן נשא תמיד בארנקו את המכתב האחרון שקיבלו ממיכאל טרם יצא לטיסתו האחרונה.
במשך שנים קיוו חיים וורה ויצמן כי בנם עדיין בחיים; בשבי האויב או במקום מסתור. תקוות אלו לא התממשו ואובדן בנם הצעיר ליווה אותם עד יומם האחרון.
בשנת 1936 בחרו בני הזוג ויצמן לבנות את ביתם ברחובות בסמוך למכון זיו (לימים מכון ויצמן למדע). הבית היה מקום מפגש למדענים ולמנהיגים כאחד. בתקופת כהונתו של חיים ויצמן כנשיא מדינת ישראל היה הבית משכנו הרשמי של הנשיא. ורה הייתה ממקימי ארגון ויצו בשנת 1920, ופעילה בארגון עליית הנוער. הקימה את ארגון "נכי מלחמת השחרור" שהיווה את הבסיס לארגון נכי צה"ל. במקביל, סייעה בהתנדבות לארגונים ציבוריים כגון מגן דוד אדום, איל"ן ועוד. לאחר מלחמת העצמאות הקימה שני מרכזים לשיקום חיילים, בית קיי בנהריה ומחלקת השיקום בבית החולים שיבא בתל השומר.
לאחר מותו של ד"ר חיים ויצמן בשנת 1952, נותרה ורה לגור בבית במשך 14 שנים נוספות, בהן המשיכה בפעילויות התנדבותיות רבות. חוק מיוחד של הכנסת העניק לה גמלה בגובה משכורת של שר ופטר את עזבונו של בעלה ממס ירושה.
בחודש ספטמבר 1966, כששהתה בביקור פרטי בלונדון, החליקה ושברה את אגן הירכיים. כעבור ימים ספורים נפטרה בבית החולים. בת 85 במותה. נקברה לצד בעלה בבית חיים ויצמן שבמכון ויצמן למדע ברחובות.