ami
מקור :
יגאל שחר . אף בלא כתובה : סיפורה של לושיה גולדפינגר-שן, הוצאת יד ושם , 2014
תקציר
לושיה גולדפינגר-שן, כיום שרה פלר הינה אחת מתוך מעט ניצולי השואה שנותרו עוד בחיים לספר את סיפורם. לושיה היא עדה מיוחדת במינה, זאת בשל העובדה שבזמן המלחמה היא עבדה במעוז הנאציזם שבעיירת הסקי והנופש, רבקה.
סיפורה של לושיה גולדפינגר-שן הוא מיוחד ויחידאי. בזכות בקיאותה בשפה הגרמנית, הייתה עובדת כפייה במגורי הקבע של קציני הס"ס ובני משפחותיהם ברַבְּקה – עיירת מרפא וסקי במחוז קרקוב, למרגלות הרי הקרפטים. עדותה הייחודית מתארת את אשר חוותה, ראתה ושמעה במרכז העצבים של רצח יהודי רַבְּקה וסביבתה. בשל הבנתה את השפה היה באפשרותה לדעת ולהבין מה קורה בבתיהם ובחדרי חדריהם של אנשי מפקדת הגסטפו רַבְּקה. ימי שהותה בווילה מָרגרָבִּיָנקה ובבית הספר תֶרֶזקה והקשר הבלתי אמצעי שהיה לה עם קציני הס"ס ובני משפחותיהם חשפו אותה לחומרים שעין זר לא שזפתם.
נתיבי הבריחה מאימת הגסטפו הובילו אותה לקרקוב, בּוּכניה, סלובקיה, הונגריה ורומניה, ועוז רוחה, נחישותה ומוסריותה הביאוה ליטול תחת חסותה את אחיה ואת אחייניתה הצעירה ולנסות להצילם בסיוע של יהודים ולא−יהודים.
לימים הביאה לוּשיה להרשעתו של פושע המלחמה וילהלם רוזנבאום, מפקד בית הספר לקצינים ברַבְּקה.
העיירה רַבְּקה, פולין , 1942
קציני הס"ס בוחרים בנערה היהודיה לושיה גולדפינגר כמשרתת בבסיס האימונים שלהם בפולין
יגאל שחר, איש חינוך בדימוס, ביקר במשך שנתיים את לושיה גולפינגר-שן, אז בת 94, בדירתה בתל אביב , וליקט את פרטי מסע ההישרדות שלה. עיקרו הוא יצר ההישרדות של נערה צעירה בת 17. סיפורה של לושיה מתחיל בעיירת הנופש רבקה בדרום פולין. זו עיירה שהתברכה ביערות , הרים ומעיינות מרפא. כאשר הגיעו הגרמנים לעיירה רבקה בפולין הם החלו ברישום התושבים ובמלאכת ההשמדה של היהודים, אלא שכבר בהתחלה נתקלו בבעיות תקשורת עם המקומיים. לושיה, הנערה היהודיה, שדיברה גרמנית על בוריה, גוייסה על ידי הגרמנים לסייע להם מול התושבים.
פעולות התיווך של לושיה מול הגרמנים והאוכלוסיה המקומית מצליחות מאד והיא זוכה לקידום בתפקיד אצל הקצינים הגרמנים.
קציני הס"ס התמקמו בוילה מגרביאנקה הגדולה בעיירה רבקה ומגייסים את לושיה לעבודה במשק הבית שלהם וכמטפלת בילדי הקצינים הגרמנים של הס"ס.
וילה מגרביאנקה הגדולה מחליטים הגרמנים להקים בית ספר מרכזי להכשרת אנשי ס"ס בפולין ובתחילה הופכת לושיה כמשרתת ועוזרת בית אצל מפקד ביה"ס הקצין הגרמני הבכיר הנס קריגר , Hans Kruger .
לושיה מבצעת את תפקידה ביעילות וזוכה ליחס טוב מהקצין הגרמני , הנס קריגר , אך כעבור כמה חודשים הוא מועבר לחזית המזרחית לסיוע למבצע ברברוסה של הגרמנים. את מקומו של הנס קריגר כמפקד בסיס האימונים של הס"ס תופס סגנו , קצין גרמני בשם ויהלם רוזנבאום.
בסיס האימונים של הס"ס בעיירה רבקה בפולין
היחס של הקצין הגרמני רוזנבאום ללושיה היהודיה משתנה והפך משפיל ואכזרי .
כאשר במקרה הוא מגלה שהיא קראה בעיתון גרמני שהיה על שולחנו הוא מאיים להרוג אותה וברגע האחרון מחליט להלקות אותה באכזריות במגלב אשר היה ברשותו . לושיה מתעלפת ומועברת למרפאה המקומית.
בצילום : לושיה גולפינגר כמשרתת במפקדת הס"ס , 1941, שלישית משמאל
יהודים כמטרות חיות במטווחים
כאשר היא חוזרת היא מגלה כי חלו שינויים בבסיס האימונים של הס"ס. מיקומו של המבנה בסמיכות ליער עבות אפשר הקמת שטח מטווחים שכלל בונקר ותלוליות . היא מגלה כי בשטחי המטווחים מוצבים יהודים חיים במקום מטרות דמות . היהודים נתבקשו לרוץ במהירות ואז אנשי הס"ס (צוערים בקורס) היו מנסים לכוון ולפגוע בהם בכדורים חיים. כל שבוע היו אנשי הס"ס מציבים עשרות יהודים בשטחי המטווחים ויורים בהם.
כל חודש מאות יהודים אומללים הצטוו לרוץ על גבי התלוליות כדי לשמש מטרות חיות לאימוני ירי של צוערי הס"ס.
צוערי הס"ס , בבסיב האימונים ברַבְּקה
אף לא אחד מהיהודים שרצו על התלוליות בבסיס האימונים של הס"ס לא שרד.
לושיה מעבירה בחשאי את המידע הזה ליהודים אחרים מחוץ לבסיס האימונים של הס"ס.
קצין הס"ס וילהלם רוזנבאום , 1941
הבריחה מבסיס האימונים של הס"ס
עם התמשכות המלחמה, אחד מקציני הס"ס אשר לושיה טיפלה בבתו , עושה עימה חסד ומבהיר לה שהיא חייבת לברוח כי באקציה הבאה מתכונן הקצין הגרמני רוזנבאום להרוג גם אותה. קציני הס"ס לא רצו שיהיו עדים למטווחים החיים.
בחסות החשכה היא בורחת להרים והיערות מסביב לעיירה שם היא מסתתרת בבור יחד עם הכבשים של אחד האיכרים הפולנים . הבור ביער היה די עמוק היא ישנה שם עשרה ימים ולילות לצד רביצת הכבשים . האיכר הפולני הטוב היה מביא לה בלילה לחם וקצת חלב.
כעבור עשרת הימים בבור הכבשים היא מחליטה להמשיך לברוח ביער . נמסר לה ע"י האיכר הפולני כי קציני ה"ס הוציאו משלחת חיפוש על מנת לתפוס אותה.
על מנת לשרוד ולהתקיים היא ליקטה פירות יער וסלק בהמות בשדות. היא ממשיכה להתקדם במהירות ביער לכיוון העיר קרקוב כאשר חוליית החיפוש של הס"ס בעקבותיה, אך היא משנה כיוונים כמה וכמה פעמים, מצליחה לעלות על משאית ומגיעה לפונדק דרכים פולני שם הסתירו אותה באסם שהיה בחצר הפונדק. לאחר חודש של שוטטות נוספת ביערות , בדרך לא דרך, היא מגיעה לבסוף לעיר קרקוב ומוצאת מקלט זמני בגטו. כל אותו זמן הס"ס ממשיך לחפש אותה בכל מקום ברחבי האזור והם מגיעים גם לעיר קרקוב.
שוטר פולני מבריח אותה בחשאי מהעיר קרקוב לעיירה הפולנית סלומניקי , שם מסתתרים אמה ואחיה הצעיר.
כעבור כמה חודשים כאשר מתחילות האקציות בסלומניקי בורחת לושיה שוב לגטו קרקוב. היא מצליחה להשיג מסמכים מזוייפים של בחורה פולניה נוצריה , אבל אז נודע לה כי קציני הס"ס ממשיכים לחפש אותה . קציני הס"ס ידעו כי היא הייתה עדה למטווחים החיים ביהודים בבסיס האימונים וחששו שתפיץ את הידיעה על כך .
הבריחה מגטו קרקוב
מאימת הס"ס היא בורחת שוב מגטו קרקוב כאשר ברשותה המסמכים המזוייפים. חושיה של לושיה היו מחודדים כחושיה של חיה הנמלטת על חייה.
בדרכי הבריחה ברחבי פולין פוגשת לושיה צעיר יהודי בשם יחיאל שן , הוא מסייע לה בבריחה , היא מתאהבת בו ועוברת לגור איתו בדירת מסתור בעיר בוכניה . בחוג ידידים הם מתחתנים בטקס קצר ללא כתובה. יחד עם יחיאל ומאימת ה"ס אשר דולק בעקבותיה , הם מחליטים לברוח לסלובקיה ומשם הם מגיעים בדרך לא דרך לבודפשט.
לרוע מזלם , הגרמנים נכנסים אז לבודפשט , אך אציל הונגרי, חסיד אומות העולם, מציע להם להסתתר באחד הבתים שלו. הם ממשיכים לברוח שוב ומגיעים לרומניה. בנובמבר 1944 הם ממשיכים לברוח , מגיעים לתורכיה ומשם מעפילים לארץ ישראל. הבריטים מעבירים אותם למחנה העצורים בעתלית.
המשפט של הפושע הנאצי וילהלם רוזנבאום
ב1959 המדור לאיתור פושעים נאציים במשטרת ישראל מצליח לאתר את הפושע הנאצי וילהלם רוזנבאום , אותו מפקד בסיס האימונים של הס"ס בפולין שהרג אלפי יהודים במטווחי ירי. וילהלם רוזנבאום אותר בהמבורג , גרמניה שם עסק ביבוא ויצוא של ממתקים . הוא חי בעושר מופלג.
ב1960 הגרמנים מעמידים אותו לדין .
לושיה גולדפינגר-שן נוסעת להעיד במשפטו בגרמניה כעדה ראשית.
הפושע הנאצי וילהלם רוזנבאום נדון למאסר עולם.
מקור וקרדיט :
יגאל שחר . אף בלא כתובה : סיפורה של לושיה גולדפינגר-שן, הוצאת יד ושם , 2014
