ami
בת זוגו הנוכחית ליילה שלאבי , בשובה ממכון יופי , היא שמצאה את הסופר המפורסם רומן גארי שרוע על מיטתו ופניו מכוסים .
בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ה2 בדצמבר 1980 , יום של גשם על פאריס , ירה רומן גארי בפיו מכדור . הנשק הוא מתוצרת סמית' אנד וסון , מדגם 38 special מס' 7099.983 , אקדח שהחזיק ברשיון כבר 15 שנה מאז ניסיון ההתנקשות בו ע"י אלג'יראים בארה"ב.
האקדח ברישיון של רומן גארי
מכתב ההתאבדות
למרגלות המיטה הניח רומן גארי מכתב ומטעמי זהירות , מכיוון שידע שהמשטרה תיקח אותו ללא דיחוי , שלח עותק ממנו בדואר למו"ל גאלימאר , שקיבלו למחרת היום, כדי שיפרסמו ברבים (דומיניק בונה, 1989).
יום ו'
"שום קשר עם ג'ין סיברג . חסידי הלב השבור מתבקשים לפנות לכתובת אחרת."
"מובן שאפשר לזקוף זאת לחובתה של התמוטטות עצבים . אך אז צריך לקבל את העובדה , שהיא נמשכת מאז שהגעתי לבגרות, ואפשרה לי לקיים בהצלחה את יצירתי הספרותית .
"אם כן , מדוע ? אולי צריך לחפש את התשובות בשם ספרי האוטוביוגראפי "הלילה יהיה שקט", ובמילים האחרות של הרומאן האחרון שלי : "אין מילים אחרות" . סוף סוף ביטאתי את עצמי לגמרי " .
על החתום , רומן גארי
אהבה ממבט ראשון
ג'ין סיברג , שחקנית הקולנוע האמריקאית היא בת עשרים ואחת . רומן גארי , קונסול צרפת בלוס אנג'לס הוא בן ארבעים וחמש. התאריכים מלמדים שיכול להיות אביה .
היא קטנה , נמוכה , מטר שישים ושניים. אינה מגיעה לכתפו . הוא גוהר כדי לדבר אליה.
היא בלונדנית יפה ועדינה, חיוורת ובהירה לצד רומן גארי הקונסול הדומה למקסיקני. היא שחקנית נודעת ואז הוא פחות ידוע ממנה.
האישה הצעירה , שחקנית מפורסמת בהוליווד ומהיפות שם , מושכת את רומן גארי הנשוי מן הרגע הראשון . מכת ברק, קוראים לזה בצרפתית. ערב אחד , בדצמבר 1959 , ימים אחדים לפני חג המולד , היא הופיעה בקונסליה של צרפת בחברת בעלה פארנסואה מוריי , אזרח צרפתי בעל שאיפות קולנועיות. . בעלה יזם את הפגישה על מנת לנצל את קשריו של רומן גארי עם הבמאים והשחקנים האמריקאים הנודעים. היא מצטרפת אליו לפגישה .
רעייתו של רומן גארי , לזלי בלאנץ' האנגליה אינה יודעת שהיא פותחת את הדלת בפני אהבתו הגדולה של רומן גארי.
בין השניים נוצרים קשרים סמויים וחשאיים ופגישות שניסו להסתיר .
רעייתו של רומן גארי מגלה עד מהרה על הקשר הרומנטי אך מבליגה בהנחה שהקשר הוא זמני וחולף.
רומן גארי היה קשור מאד לרעייתו לזלי האנגליה : היא אהבה אותו כשהיה טייס קרב במלחמת העולם השנייה שעוד לא היה אף אחד. היא עזרה לו בקריירה שלו הן הספרותית , והן הדיפלומטית. היא ידעה לארח , לכבוש את לבם של אנשים חשובים . לזלי היא שיצרה לו את הקשרים בעולם הספרות והתיאטרון (דומיניק בונה, 1989).
לזלי ורומן גארי 1945
אחרי שגילתה לזלי רעייתו על הקשר הרומנטי ייעצה לרומן גארי : "תחזיק באמריקנית הקטנה כמאהבת , אבל אל תיקח אותה לאשה – זו התאבדות!"
אבל השחקנית ג'ין סיברג סבלה דווקא מן המצב האסור, שנגד את עקרונותיה כלותרנית אדוקה. היא נולדה במשפחה לותרנית אדוקה ופוריטנית. הוא רצתה להתחתן.
חצי שנה לאחר המיפגש הראשון היא ורומן גארי כבר מהווים זוג-רשמי למחצה בארה"ב , המעורר את סקרנותה של העיתונות, הרודפת אחר זוגות מאהבים יוצאי-דופן.
היא התגרשה ראשונה: שישה חודשים לאחר ההתאהבות ממבט ראשון בקונסוליה בלוס אנג'לס פתחה ג'ין סיברג בהליכי גירושין בבית המשפט במרשאלטאון וחרף הסתייגות משפחתה שלה, סופה שהשיגה את מבוקשה. הנה היא הראשונה להיות פנויה , פנויה בשביל רומן גארי .
הוא עדיין היסס, רעייתו לזלי נצמדה אליו , סירבה לוותר לשחקנית האמריקנית התמימה.
ג'ין סיברג השחקנית רצתה ילד , גם רומן גארי , לא פחות ממנה. ובנקודה זו אין ללזלי רעייתו חשוכת הילדים מענה והקרב מוכרע לרעתה. אחרי שבע עשרה שנות חיים משותפים , נתנה לרומן גארי גט בו-ברגע שנודע לה כי ג'ין סיברג בהריון (דומיניק בונה, 1989).
החתונה של רומן גארי עם ג'ין סיברג
בעקבות הפרשה נאלץ רומן גארי , הקונסול הצרפתי בלוס אנג'לס לפרוש ממשרד החוץ הצרפתי .
הוא עובר לתחום הקולנוע , מביים את אשתו ג'ין סיברג . ניסיונותיו כבמאי אינן מצליחות . כל הסרטים שביים נכשלים בקופות.
רומן גארי ממשיך להיות מאוהב באשתו השחקנית היפה ג'ין סיברג ,אך כעבור שבע שנים כאשר הילד המשותף דייגו גדל הוא מגלה לתדהמתו כי הגישה בקשת גירושין.
הילד דייגו נשאר בחזקת אביו רומן גארי (דומיניק בונה, 1989).
ג'ין סיברג, עדיין שחקנית קולנוע מפורסמת, מתחתנת שוב עם במאי קולנוע אמריקאי צעיר, אך מאז מות העובר שלה בלידה נעשתה דכאונית ומדוכדכת. העצב כירסם מבפנים את שחקנית הקולנוע היפה והמפורסמת. בלבול עשתונות עצום צנח עליה ואפף אותה כליל. היא ממשיכה לשחק בסרטים , אך מוותרת על הילד שלה מרומן גארי וממשיכה להיות מדוכדכת.
הבדידות של רומן גארי
גם רומן גארי הופך להיות דכאוני והיפוכונדר. הוא סובל מפוביות אך ממשיך לכתוב ספרים. על סף שנות השישים לחייו נשתררה אווירה של עצבות בחייו. הוא סובל מבדידות וחי בגפו בדירה בפריז . הוא מסתגר כאסיר בתוך עולמו הפנימי , מבוצר במצודה אטומה שאין לכובשה (דומיניק בונה, 1989).
רומן גארי עצוב גם מפני שהביקורת בצרפת מתעלמת פחות או יותר מספריו ולא חוננת אותם אלא במבט חטוף.
יצירת סופר בדוי בשם אמיל אז'אר
מבקרי הספרות בצרפת אינם אוהבים עוד את ספריו ולכן הוא מחליט על יצירת סופר בדיוני בשם אמיל אז'אר. שם העט הבדוי יאפשר לו לידה בעור חדש ויקנה לו רעננות מוחלטת של סופר מתחיל אצל הביקורת . הוא מפעיל ידיד בברזיל המייצג כביכול את הסופר הבדוי אמיל אז'אר החי בברזיל.
אלמוניות הסופר אמיל אז'אר שלהבה את הרוחות בצרפת . בכל חדרי מערכות העיתונים ניסו לנחש מיהו האיש המסתתר מאחורי אמיל אז'אר. השתררה תעלומה . שמו של רומן גארי לא נקשר ולא הוזכר כלל כסופר המסתורי (דומיניק בונה, 1989).
מדוע התאבדה ג'ין סיברג ?
ג'ין סיברג התאבדה ב8 בספטמבר 1979 .
שמונה ימים לאחר שנעלמה מצאה המשטרה את גופתה במכונית הרנו 5 שלה ברובע ה16 . על ידה נמצאו בקבוק ריק של מים מינרליים ושפופרת של כדורי שינה.
ב10 בספטמבר 1979 קיים רומן גארי מסיבת עיתונאים במשרדי המוציא לאור שלו גאלימאר, שברחוב סאבסטיין-בוטן . לפני העיתונאים שהתכנסו ובאו האשים גארי את הFBI : "את ג'ין סיברג הרס הFBI " הכריז ." ב1970 שעה שהיינו בהליכי גירושין פרסם הגוף האמור בעיתון אמריקני חשוב ידיעה על פיה הרתה ג'ין סיברג לפעיל קיצוני מן הפנתרים השחורים. עודני מאמין שאני אבי העובר. אך ההשמצה גרמה לג'ין לחלות , והעובר , תינוקת רכה , מת בזמן הלידה. מאז נעשתה ג'ין פסיכוטית. מדי שנה ביום ההפלה שעשתה , ניסתה ג'ין לשלוח יד בנפשה."
הוא ציין כי שבע פעמים ניסתה ג'ין להתאבד לפני אותו לילה בשלהי אוגוסט.
בקול רם האשים את הFBI כי ביקש להכפיש את ג'ין סיברג , גרושתו בפני הציבור האמריקאי בטענה כי היא "תמכה תמיכה כספית במפלגת הפנתרים השחורים בארה"ב וחייבים לנטרל אותה" (דומיניק בונה, 1989).
עיניו של גארי אדומות, ידיו רועדות – הוא כבר איש זקן , המדבר בהתרגשות שהוא מתקשה לשלוט בה. אך הטיעון מבקש להיות מכריע, המסמכים שלפניו מוחשיים , נתונים לבדיקה, והמסקנה איתנה כפלדה : "מ1961 עד 1969 חייתי יום ולילה עם אשה נורמאלית לחלוטין , אולי לא יציבה במיוחד – לכוכבות קולנוע עצבים שבריריים – אך בריאה. אחרי הפרשה , היא נעשתה פסיכוטית. היא חיתה בסיוט הילדה שמתה בהיוולדה.
רומן גארי ניסה לטהר את שמה של ג'ין סיברג . לפרט את סיבות ייאושה . להראות באיזה מידה יכול האידיאליזם שלה לערער את יציבותה, ובאיזו מידה הסתבכה עקב נדיבות-ליבה (דומיניק בונה, 1989).
ב14 בספטמבר 1979 נקברה ג'ין סיברג בבית הקברות מונפארנס.
רומן גארי ובנו דייגו בהלוויה של ג'ין סיברג
מותה של ג'ין סיברג החמיר את מצבו הנפשי של רומן גארי
למעשה גארי הזדעזע עמוקות ממותה של ג'ין סיברג , ומאז האסון התקשה לשרוד אחריה. הוא מצא נחמה מסויימת רק במחיצתה של בת זוגו הנוכחית ,ליילה שלאבי , הרקדנית ממוצא תורכי.
לחרדות שלו נוספו הצרות עם שם העט הבדוי שיצר ,אמיל אז'אר . פול פאבלוביץ , אחיינו , אשר כביכול שיחק את תפקיד הסופר אז'אר הפסיק להיות כלי משחק בידו של גארי, הוא כבר לא רצה להיות בובת-חוטים צייתנית.
אחר כך החלו שלטנות המס הצרפתיים לדפוק שוב ושוב על דלתו של רומן גארי ולבדוק את התגמולים שלו מהספרים בחו"ל . הביקורת של מס ההכנסה הצרפתי הפכה אצלו לסיוט ועינוי ותרמה להתערערותו הנפשית. ביקורת שלטונות המס רק הוסיפה חרדות לדאגותיו וצערו בעקבות מותה הטראגי של ג'ין סיברג. הייאוש העמוק של רומן גאר ינק מן מהסתלקותה של אשה שאהב בלב ובנפש . למרות מה שכתב במכתב התאבדותו והכחשתו על קשר בין ההתאבדות לבין מותה של ג'ין סיברג , היה להתאבדותה של ג'ין סיברג השפעה על ההחלטה של רומן גארי להתאבד בעצמו (2012 ,Ralph Schoolcraft).
הסוד אודות הסופר אמיל אז'אר מתגלה
ב3 ביולי 1981 הפר האחיין פול פאבלוביץ את הבטחתו לשמור על סודיות והכריז שלא הוא הסופר אז'אר אלא רומן גארי.
ראו גם :
ילדותו של רומן גארי
נולד בשם רומן קצב (מבוטא קַאצֶב) (בפולנית: Kacew; ברוסית: Кацев) ב-8 במאי 1914 בווילנה. גדל בעיר הולדתו וילנה ומאוחר יותר בוורשה. אביו של הסופר היה כנראה סוחר יהודי בשם אריה לייב קאצב ואמו – מינה יוסלבנה לבית אובצ'ינסקי (Owczinski), שחקנית יהודייה-רוסייה שהתגרשה מבעלה הראשון.
רומן גארי גדל בצלה של אם יחידנית , ממשפחה יהודית ליטאית , שנאבקה לשרוד מבחינה כלכלית בעיר ניס בצרפת. "היא הייתה אמא יהודייה" " סוגדת ורודנית , נמרצת ושתלטנית" היא דחק ברומן שיצליח , שיתעלה מעל עצמו . הוא מתוך יראת כבוד לחייה הקשים נשמע לה. הוא היה תלמיד טוב בבית הספר התיכון בניס ואפילו אחד מן המצטיינים בכיתה אך היו לו מעט חברים וחיי בעולמו הפנימי, האטום לכל חברות מבחוץ (דומיניק בונה, 1989).
למד משפטים בפריז, ואחר כך התגייס לחיל האוויר הצרפתי שם שירת כטייס קרב. עם הכיבוש הנאצי ברח מצרפת ובחר להגיע לאנגליה כדי להמשיך להיאבק בגרמנים.
חלומותיה של אמא יהודייה
אמא נינה, שרומאנצ'יק היה בבת עינה, חלמה למענו על עתיד צרפתי זוהר: גנרל, שגריר, סופר חבר האקדמיה. אילו האריכה ימים היתה יכולה להתגאות בבנה, אך היא מתה בתקופת המלחמה, ולא זכתה לדעת שהיה גיבור והגשים את עצמו כלוחם, דיפלומט וסופר ( אביטל ענבר , 2007).
שירותו הצבאי בצבא הצרפתי כטייס
רומן גארי שירת בלהק "לורן" הצרפתי שבסיסו היה באנגליה בימי מלחמת העולם השנייה . להק "לורן" התמחה בהפצצות מטרות מדוייקות נקודתיות של הגרמנים , תחנות כוח , תחנות רכבת או משגרים של טילי V-1 בשטחים שהיו כבושים על ידי הגרמנים. מרבית זמנו בלהק היה נווט קרב . דווקא על הנווט מוטל התפקיד הקשה לאתר את המטרה ולתת , בדיוק בשנייה הנכונה , את ההוראה להפציץ . זהו תפקיד בעל חשיבות מכרעת בצוות האוויר. בגיחה מבצעית מעל אירופה ב25 בנובמבר 1943 הוא נפצע קשות , צונח מעל התעלה אך, ניצל (דומיניק בונה, 1989).
הטייס רומן גארי בכנף "לורן" ב1943
בינואר 1944 הוא מקבל מידי הגנרל שארל דה גול עיטור גבורה על גבורתו בגיחה האחרונה. הוא הוצג "כמופת של דבקות במשימה , של הקרבה עצמית ושל תודעה מקצועית" . מפקדת הכוחות האוויריים הצרפתים בבריטניה הדגישה את התעוזה ואומץ הלב שלו וציין לשבח את הקצין רומן גארי.
בין גיחה מבצעית אחת לשנייה באנגליה מתחיל רומן גארי לכתוב את ספרו הראשון חינוך אירופי.
להק "לורן " הצרפתי ומטוסי הבוסטון שלו מילא תפקיד חשוב בנחיתת בנות הברית על חופי נורמאנדי . הטייסים הצרפתים ובתוכם סגן רומן גארי הטילו על הים פצצות עשן , שתכליתן למנוע את הגרמנים מלכוון את פגזיהם אל הספינות האמריקניות.
הטייס רומן גארי 1945 ( מימין)
ב14 ביולי 1945 , תחת שער הניצחון בפאריס , עיטר אותו הגנרל דה גול באות לגיון הכבוד.
דיפלומט וסופר
לאחר מלחמת העולם השנייה מכן היה דיפלומט. בין השאר שירת במשלחת צרפת לאו"ם בניו יורק, בלונדון, וב-1956 היה קונסול צרפת בלוס אנג'לס. את כתיבתו הספרותית החל עוד בתקופת לימודיו, ואת ספרו הארוך הראשון שזכה לפרסום – "חינוך אירופי" – כתב בעת המלחמה ( אביטל ענבר , 2007) .
החיים הכפולים כסופר
לאחר שהיה לסופר מוערך בצרפת, החל לפרסם ספרים תחת שמות בדויים. לדבריו, הרגיש שהמבקרים אינם טורחים לקרוא לעומק את יצירתו, בעוד שיצירה תחת שם חדש זוכה לקריאה מדוקדקת יותר. שם העט המפורסם ביותר בו השתמש הוא אמיל אז'אר, תחת שם זה פרסם ארבעה ספרים, ביניהם את כל החיים לפניו, שזכה גם לגרסה קולנועית זוכת אוסקר בבימויו של משה מזרחי ובכיכובה של סימון סיניורה והשחקנית הישראלית מיכל בת-אדם. גארי זכה בפרס גונקור לספרו שורשי השמים, וכאשר זכה בפרס גונקור כאז'אר על "כל החיים לפניו" סירב לקבלו, בעצת עורכת הדין שלו. בסך הכול פרסם 25 ספרים תחת שמו ושישה ספרים תחת שמות בדויים .
החיים כבדיון ספרותי
מאז ומתמיד שאף גארי לחיות בזהויות שונות, לעטות מסיכה. פעמיים בעבר כתב ספרים בשמות בדויים, מתוך כורח או שעשוע. "האני שלי אינו מספיק לי," אמר. אך הפעם, זה היה עניין קיומי. במסווה השם אמיל אז'אר כתב רומן ראשון גרו קאלן על ידידות בין אדם בודד לפתן. כתב היד הועבר בעקיפין למו"ל, נקרא ונרכש. למו"ל הובהר כי אז'אר הוא רופא צרפתי מצפון אפריקה, שברח לברזיל מפני שהסתבך בפלילים, וחושש להיחשף. כך התחיל מה שהיה תעלול, ועד מהרה התפתח לאחד הפרקים המדהימים ביותר בדברי ימיה של הספרות העולמית. בבוקר כתב כרומן גארי, אחר הצהריים כאמיל אז'אר. במשך שמונה שנים – מ 1973 ועד מותו – כתב ופירסם בשתי זהויות, ניהל שתי קריירות ספרותיות מקבילות בשני בתי הוצאה שונים, קשורים זה בזה: בגאלימאר כגארי, במרקיר דה פראנס כאז'אר. חוגי הספרות והעיתונות הסתקרנו מיד לדעת מי הסופר, חשדו ברבים – אך לא בגארי. בתיקי המשטרה אף מצאו שם של טרוריסט לבנוני מבוקש, חאמיל ראז'א, והיו שטענו כי הוא אמיל אז'אר.אחר כך כתב את כל החיים לפניו. הספר חולל היסטריה כללית. שוב ייחסו את הספר לסופרים רבים, אך איש לא חשב שגארי מסוגל להתחדש כל כך, להמציא שפה חדשה, תוססת וחיה. אחדים מאנשי מחנה אנטי גארי היו לחסידיו הנלהבים ביותר של אז'אר. הספר היה מועמד מיד לפרס גונקור, החשוב בפרסים הספרותיים בצרפת, אך השופטים רצו להיות בטוחים שאז'אר הוא אדם חי וקיים, ולא מסווה לסופר ותיק המשתעשע על חשבונם.או אז עבר גארי לשלב ב' בתעלול. הוא "שלף" את פול פאבלוביץ', אחיינו – למעשה, בן בת דודתו דינה – בחור, שרומן דאג לו כאב ומימן את לימודיו. פול, שהיה מוכשר, אך בוהמי וזרוק, חי בדירונת משרתות מעל לדירתו של גארי. תמורת חלק מן התמלוגים העלה אותו גארי על הבמה הציבורית בתפקידו ובזהותו של אמיל אז'אר, ואף ציידו במסמכים מזויפים.תחילה שלח גארי את פאבלוביץ'-אז'אר לקופנהגן ולז'נווה, להיחשף בפני המו"לים שלו ועיתונאים, ופאבלוביץ' הוכיח כישרון משחק מופלא וחוש מובהק לשקר קולע. גארי הפעילו מרחוק, אך במהרה נכנס פאבלוביץ' לדמותו וחרג מהנחיות "המפעיל". בובת החוטים נעשתה אט אט עצמאית, והילכה על חבל דק: בריאיון מסר פרטי קורות חיים מקבילים לביוגרפיה של דודו, ובניגוד לרצונו של גארי אף נתן תצלום של עצמו ( אביטל ענבר , 2007 ) .
מעניין מאד. תודה.
כתבה מרתקת. קראתי בעניין רב.