קרלו לוי ו"ארץ שכוחת אל"

  קרלו לוי , אשר נפטר ב4 לינואר 1975 ( נולד 1902) , היה סופר יהודי איטלקי  שספרו "ארץ שכוחת אל" משקף את סיפור חייו באיטליה הפשיסטית .

קרלו לוי נולד בטורינו, למד רפואה באוניברסיטת טורינו בשנים 1917–1924, היה תלמידו וידידו של הפוליטיקאי והעיתונאי פּיירו גוֹבֶּטִי ויחד עמו היה חבר בתנועה האנטי-פשיסטית  האיטלקית "צדק וחרות" (Giustizia e Libertà).

בשנת 1934 נעצר לראשונה עקב פעילות אנטי-פשיסטית, ובשנה שלאחר מכן, לאחר מעצר נוסף, הוגלה ליישוב הקטן אליאנו (Aliano) בחבל בזיליקטה שבדרום איטליה. על כפר קטן זה כתב לוי ביצירתו הנודעת ביותר "ישו נעצר באֶבּוֹלי" (תורגם כ"ארץ שכוחת אל", עם עובד 1950), שיצאה לאור בשנת 1945 בהוצאת אֶינאוּדי ולאחר מכן עובדה לסרט על ידי פרנצ'סקו רוזי.

 ארץ שכוּחת-אל (במקור באיטלקית: Cristo si è fermato a Eboli -"ישו נעצר באבולי") הוא ספר זיכרונות ( מֶמוּאָר) של קרלו לוי. אבולי הוא שמה של העיר אליה הגיע הסופר מהעיר התעשייתית והמפותחת, טורינו, ברכבת שפעלה בשרות הרכבות של המדינה. בספרו הוא מתאר את ההווי של תושבי הכפר אליאנו בשנים 1934–1936, שאליו הוגלה בימי השלטון הפשיסטית. כמקובל באותן השנים, "אויבי המשטר" נשלחו לאזורים מרוחקים ונחשלים בדרום איטליה, שכונו "אזורי הגבול".

את ספרו "ארץ שכוחת אל" הוא חיבר בשובו מהגלות בכפר. הגולים זכו לחנינה בעקבות ניצחון איטליה במלחמת איטליה חבש. קרלו לוי כתב את הספר בין דצמבר 1943 ליולי 1944, והוא יצא לאור בפירנצה בשנת 1945.

 במגבלות החוק

בימי גלותו בכפר לא הורשה לוי לצאת ממנו, אלא עד טווח מסוים. הוא נהג להגיע לקצה המיושב של הכפר, בבית הקברות, ושם ציפו לו שוטרי הכפר שקיימו מעקב צמוד אחריו לפי הוראות ראש הכפר הפשיסטי. תפקידם העיקרי של אנשי החוק היה לקיים מעקב גם אחרי שאר הגולים שהיו במקום. בין השאר, הוטל על אנשי החוק להביא לכך שהגולים לא ייפגשו זה עם זה.

 באחת ההזדמנויות הוא הורשה לצאת מהכפר אל העיר המרכזית של האזור, מטרה. הוא הגיע אל מטה המשטרה ובקש להקל בתנאי גלותו. בינתיים, היות שבכפר הוא נחשב לרופא, שכן הוא סיים את לימודי הרפואה אך לא הוסמך לכך, הוא החליט לנצל את ההזדמנות לקנות בבית המרקחת המקומי מכשיר מד חום. מכשיר שלא היה בנמצא בבית המרקחת בכפר. אך גם כאן לא עלה בידו להשיג מד חום. חשיבותו של המכשיר הייתה רבה שכן המחלה הנפוצה בקרב תושבי הכפר באותם הימים הייתה מלריה וחום גבוהה היה אחד מסימני המחלה המובהקים.

 הוא תיאר את בירת האזור, מטרה, בצורה מעוררת חמלה. אמנם במרכזה השלטון הפשיסטי בנה בניני ממשל מפוארים. אך אלה לא עמדו בשום יחס לנחשלות העיר שחלק מתושביה חיו במערות.

 השפעתו של הרומן

בספר הוא תיאר את הווי החיים בכפר בו הוא שהה בימי גלותו בכפרי דרום איטליה: העוני המרוד, האבטלה הנפוצה, רמת החיים הנמוכה, העדר השכלה והילדים – שהיו בני טיפוליו – אשר גדלו ללא תקוה לעתיד טוב יותר. וכל זה בעולם מלא "אמונות טפלות", עריצות ובורות הצמרת הכפרית ושרירות לבם של אנשי השלטון.

פרסום הספר לאחר מלחמת העולם השנייה, עורר הדים בדעת הקהל באיטליה. ההדים מפרסום הספר הביאו להגברת תשומת הלב של המיממשל המרכז ברומא לנעשה בדרום איטליה. תרומתו נזכרת לחיוב באזור כולו. בעיר מטרה קיים מוזיאון ובו מוצגים ציוריו מהימים היה בגלות בכפר אליאנו. באליאנו שוחזר הבית בו התגורר וכן הגלריה בה הכין את ציוריו. על אתרים בכפר הוצבו שלטי הסבר על האתרים המתוארים בספרו.

קרלו לוי בקש להקבר באליאנו ואכן הלוויה יהודית מכובדת נערכה לו בעיר.