ami17:17סגור לתגובות על עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא
מחבר הספר : פרופסור קימי קפלן
ספר חדש (2017 ) בהוצאת מכון יד בן צבי
עמרם בלוי הנהיג את נטורי קרתא, קבוצה חרדית קנאית אנטי-ציונית, משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. האיש והקבוצה הקטנה שהנהיג יזמו עשרות רבות של הפגנות, בעיקר בירושלים , במחאה על חילולי שבת ועל נורמות הצניעות במרחב הציבורי. הם התעמתו עם שוטרים והעסיקו רבות את משטרת ישראל, את נבחרי הציבור ואת השיח הציבורי והתקשורתי, והיו אורחים של קבע בבתי מעצר, בבתי משפט ובבתי כלא. עמרם בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה. דימוי זה עומד ביחס הפוך לשוליותה במספרים, ורישומו ניכר עד ימינו בזיכרון הקולקטיבי ובדעת הקהל בישראל.
מי שהכירו את עמרם בלוי או פגשו אותו לא נותרו אדישים כלפיו. הוא לא היה למדן, תאולוג או פוסק הלכה. הוא היה אידיאולוג ומפגין תקיף ונחוש שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים.
במרוצת 74 שנות חייו הוא סירב לגעת בכסף ישראלי, נמנע מלהשתחרר מהכלא לחתונות של שניים מילדיו משום שסירב לחתום על מסמך התחייבות רשמי של שירות בתי הסוהר, לא החזיק בתעודת זהות ישראלית ושלל את סמכות בתי המשפט בישראל לשפוט אותו. כאן הסתיימו חייו של מי שאמו אמרה עליו שאם היה הולך ליער לבד, היה מתקוטט עם העצים. ולא פחות מזה: זו הייתה ראשית הקץ של נטורי קרתא, שנותרו מאז לכתו מפוצלים, מפוזרים וחיוורים.
אז איך הפך עמרם בלוי למנהיג הרשמי של נטורי קרתא? “אין שום תיעוד שמסביר את זה", אומר פרופ' קימי קפלן, מחבר הביוגרפיה החדשה “עמרם בלוי – עולמו של מנהיג נטורי קרתא", שראתה אור לאחרונה בהוצאת יד יצחק בן צבי. מה שברור, מדובר באדם שלא קם לו יורש מאז, וספק אם יקום כמוהו: לא למדן, לא הוגה, לא פוסק הלכה, פשוט מנהיג כריזמטי. אידיאולוג ומפגין נצחי, אנטי־ציוני מובהק, ובאותה נשימה איש משפחה שחי בצניעות רבה והתפרנס בעיקר ממלאכתה של אשתו הראשונה הינדה, שתפרה כפתנים בהזמנה אישית מבדים שהובאו מירדן או מסוריה. מכניס אורחים ומי שדלתו הייתה פתוחה בפני מבקרים, עיתונאים וסקרנים, יהודים ולא יהודים.
מול כל העולם
הוא נולד וצמח ביישוב הישן בירושלים של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 למשפחה קנאית. בנעוריו נחשף לתהליכים ההדרגתיים של שקיעה, שהגיעו לנקודת שפל במלחמת העולם הראשונה. עם סיומה של המלחמה עמד, כמו חבריו, בפני מציאות גאו–פוליטית חדשה, שבמרכזה שלטון מנדטורי בריטי שהעניק לגיטימציה לזיקה ההיסטורית של היהודים לארץ ישראל.
בלוי הצעיר לא יכול היה לעמוד מנגד ולראות את החורבן. מראשית שנות ה–20 לחייו הוא לא מפחד להתעמת עם מנהיגי העדה החרדית בירושלים. לא חושש מהתנגשות חזיתית באחיו, משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל בארץ ישראל, דמות פוליטית וציבורית ידועה. הוא וכמה מעמיתיו לא מהססים לערוך בפורים משפט מבוים לרב קוק, שעמד בראש מוסד הרבנות הראשית, שאיים על מעמד רבני היישוב הישן. הם מציבים בובה בדמותו בחוצות וגוזרים עליה דין מוות. בלוי גם לא חושש מחדירה לעצרות של הרב קוק ומחולל מהומות.
ami
