אתמול ה13 בדצמבר 1895 היה יום הולדתה של לוסיה סאנצ'ס סאורניל אחת הנשים החשובות בתולדות מלחמת האזרחים בספרד.

לוסיה סאנצ'ס סאורניל (בספרדית: Lucía Sánchez Saornil; ‏13 בדצמבר 1895 – 2 ביוני 1970) הייתה משוררת, הוגה פמיניסטית ומהפכנית אנרכיסטית ספרדייה. היא מוכרת בעיקר כמייסדת הארגון האנרכה-פמיניסטי מוחרס ליברס וכפעילה בארגון האנרכו-סינדיקליסטי CNT.

בשנת 1931, סאורניל, שעבדה כמרכזנית טלפונית החל משנת 1916, השתתפה בשביתה שאורגנה על ידי איגוד העובדים האנרכו-סינדיקליסטי CNT, כנגד חברת "טלפוניקה". מאורע זה היווה נקודת מפנה בחייה, ומאז סאורניל נאבקה למען מהפכה חברתית אנרכיסטית.

בצילום : סאורניל ואמה גולדמן

בשנת 1933 נבחרה סאורניל למזכירת ה-CNT במדריד, והפיקה את כתב העת של הארגון בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים בספרד. ובמאי 1938 מונתה למזכירה הכללית של ארגון הסיוע האנרכיסטי "סולידריות בינלאומית נגד הפאשיזם" (בספרדית: Solidaridad Internacional Antifascista או SIA בראשי תיבות).

סראוניל פרסמה מאמרים במספר מגזינים וכתבי עת אנרכיסטיים בהם הדגישה את נקודת המבט הפמיניסטית שלה.

מוחרס ליברס – נשים לוחמות במהפיכה הספרדית

מתוך תסכול מהסקסיזם של חבריה הרפובליקנים, חברה סאורניל למרסדס קומפוסאדה ואמפארו פוץ' אי גסכון ויחד ייסדו את הפדרציה האנרכה-פמיניסטית מוחרס ליברס בשנת 1936. הארגון חתר במאבק כפול לשחרור האישה ולמהפכה חברתית וחברותיו השתתפו במלחמת האזרחים בספרד.

בהביאן את הטענה האנרכיסטית, כי ארגון מהפכני חייב לעצב עצמו בדמות החברה אליה הוא שואף, הן דחו את התפיסה המרכזית באנרכיזם הספרדי – שגרסה כי שוויון האישה יבוא מאליו עם המהפכה החברתית-כלכלית. במקום זאת קידמו המוחרס ליברס חינוך ושוויון מגדרי בתשתית התנועה האנרכיסטית. בחודשי הפעולה הראשונים התמקדה התנועה בהעלאת המודעות וביצירת רשת פעילות ברחבי התנועה. הן נכחו בפגישות ודיווחו על התנהלויות שוביניסטיות של חברים בתנועה. ככל שגדל מספר החברות כך גם התרחבה מעורבותן הפוליטית בתנועה. עם תחילת המהפכה ב-1936 כבר העמידו המוחרס ליברס רשת יציבה של פעילות אנרכיסטיות שהיו מוכנות להשתתף במהפכה.

הארגון של נשות מוחרס ליברס הפיק תעמולה באמצעות הרדיו, ספריות נודדות, וסיורים מודרכים. מארגנות ופעילות נסעו דרך האזורים הכפריים של ספרד וסייעו להקים קולקטיבים חקלאיים ומסגרות תמיכה לנשים.

בתחום החינוכי פעלה התנועה להכשרת מנהיגות נשית בתנועת הפועלים האנרכיסטית. הן הקימו בתי ספר, מסגרות חברתיות ועיתונים לנשים בלבד, על מנת להעלות את ההערכה העצמית בקרב נשים ואת תודעתן הפוליטית. רבות מן העובדות בספרד היו אנאלפביתיות, והתנועה פתחה מסגרות וחוגי אוריינות, הכשרה טכנית והכשרה במדעי החברה. הוקמו גם בתי ספר לאחיות, להכשרה רפואית למקרי חירום, וכן הוקמו כיתות בריאות אשר הפיצו מידע על בריאות מינית, וטיפולים לפני ואחרי לידה.

סאורניל וחברותיה דחו את הגישה הרווחת בקרב ארגונים מהפכניים כי שוויון מגדרי יבוא כפועל יוצא של חברה ללא מעמדות. עם פרוץ מלחמת האזרחים הספרדית, שורות המוחרס ליברס גדלו במהרה וכללו 30,000 חברות, שארגנו חללים חברתיים עבור נשים, בתי ספר, עיתונים ומסגרות עבור ילדים.

לאחר נצחונו של הגנרל פרנקו בורחת סאורניל לצרפת

עם תבוסתה של הרפובליקה השנייה נאלצו סאורניל ובת זוגה אמריקה בארוסו לברוח לפריז, שם המשיכה סאורניל את פעילותה ב-SIA. עם פלישת גרמניה לצרפת נאלצו השתיים להימלט שוב, הפעם בחזרה למדריד.

בחזרה למדריד

במדריד, החלה סאורניל לעבוד כעורכת תמונות, אך במהרה זוהתה כאנרכיסטית ונאלצה להמלט שוב. היא ואמריקה עברו לולנסיה שם הייתה לאמריקה משפחה. חייהן היו בסכנה בצל עליית הפשיזם בגלל מערכת היחסים הלסבית שלהן, והן נאלצו לשמור עליה בסוד. בשנת 1970 נפטרה סאורניל מסרטן.

ראו גם : סקירת רקע קצרה אודות מלחמת האזרחים בספרד

ראו גם  :

נשים במלחמת האזרחים בספרד

"חלקן של נשים במלחמה שפרצה ב—1936 היה משמעותי מאוד, אומרת ההיסטוריונית ד"ר ענבל עופר מהאוניברסיטה הפתוחה, החוקרת את ספרד המודרנית בדגש על מגדר, היסטוריה אורבנית ותנועות חברתיות. בשלב מוקדם של המלחמה הוקמה התאגדות נשים אנטי־פשיסטית, שקיבצה נשים מכל מיני זרמים אידיאולוגיים: קומוניסטיות, אנרכיסטיות, דמוקרטיות ליברליות. מנגד, ארגון הנשים של תנועת הפלנחה — התנועה הפשיסטית הספרדית — שמנה בתחילת המלחמה 2,000 חברות, נהפך בסופה, עם ניצחון הלאומנים, לארגון הנשים הרשמי של ספרד ובו יותר מחצי מיליון חברות. בראשו עמדה פילאר פרימו דה ריברה, בתו של הרודן מיגל פרימו דה ריברה שמשטרו נפל ב—1930 ואחותו של חוסה אנטוניו שהקים את מפלגת הפלנחה (שם המוכר לנו יותר בהגייה אחרת מזירת לבנון, שם אומץ בזמנו). גם הבריגדות הבינלאומיות גייסו נשים בראשית המלחמה ולספרד הגיעו נשים בריטיות, אמריקאיות וגם שתיים מפלשתינה–א"י, מציינת עופר.

מלחמת אזרחים מעצם טבעה אינה מתנהלת בחזית יציבה ולא פעם הבית הופך לחזית, אך בראשית המלחמה נמנו נשים רבות גם עם הכוחות הלוחמים".

מקור : צפי סער , "מדוע נשים לוחמות הוצגו במהרה כזונות" , עיתון  "הארץ" , 29 לינואר 2016

מקורות

מקור 1

מקור 2

מקור 3 , Free Women of Spain: Anarchism and the Struggle for the Emancipation of Women