רינה לוינסון : הטייסת היחידה של חיל האוויר הישראלי שלא סיימה קורס טיס

רינה לוינסון-אדלר (נולדה ב-1928) הייתה טייסת בחיל האוויר הישראלי.

קורות חייה

לוינסון-אדלר נולדה בישראל וכבר בנעוריה החלה להדריך בניית דאונים במועדון התעופה בתל אביב. היא בעלת רישיון טיס אזרחי משנת 1946 ובוגרת לימודי הנדסת טיסה מארצות הברית, במהלכם הוכשרה גם כטייסת מטוס דו-מנועי ועברה קורסצניחה.

בשנת 1951 שבה לישראל והתקבלה לקורס הטיס של חיל האוויר הישראלי (יחד עם יעל רום ועם רות בוקבינדר). את הקורס לא סיימה, אך רישיונותיה האזרחיים הוכרו והיא שירתה כטייסת קישור, סיור ותובלה. במהלך מבצע קדש הייתה לווינסון טייסת במסגרת הכוחות שהועמדו לרשות צרפת.

בשנת 1998 עוד פעלה לוינסון-אדלר כמדריכת טיסה אזרחית.

 מתוך הראיון  של יעל שרר עם הטייסת רינה לוינסון :

איך התחלת לטוס בעצם?

"בזמן מלחמת העולם השנייה הייתי בת ארבע עשרה. ישבנו ילדי תל אביב על שפת הים והבטנו במטוסים הבריטים חולפים מעל הים. לשיט לא קיבלו אז בנות את הצטרפתי לקלוב התעופה. התחלנו לבנות טיסנים. בקיץ היה מחנה דאייה בכפר ילדים ליד עפולה ודאיתי בדאון. במחנה בגבעת המורה היה צריך לנחות עם הדאונים באמצע כשמצד אחד היה בית קברות ומהצד השני היה בית חולים ואמרו לנו לנחות כמו שצריך כדי שלא נגיע לא לזה ולא לזה. כשגמרתי את הגימנסיה התנדבתי לשנת שירות בקלוב התעופה, במהלכה ארגנתי סניפים, טיולים וטיסנאות. בסוף השנה הזו קיבלתי מעירית תל אביב מלגה ללמוד טיס בארצות הברית. לפני קום המדינה נסעתי לאמריקה ועשיתי רישיון טייס אזרחי וגם רישיון מדריך, דו מנועי, מסחרי, המון מטוסים קלים, פייפרים וססנות. עשיתי כל מה שאפשר היה".

בשנת 1951 לוינסון חזרה מארה"ב. נציגים מצה"ל דפקו על דלת ביתה והזמינו אותה להתגייס לצבא.

"הם רצו שאני אדריך טייסים אבל אמרתי שאני לא יודעת להטיס צבאי ושיש לי רק רישיון אזרחי", היא  מספרת, "אז שלחו אותי לקורס טיס ללמוד הכול מהתחלה. זה היה חצי עונש על זה שסירבתי להדריך. אני הייתי בקורס טייס מספר שש. יעל רום היתה בקורס מספר חמש."

עברת סדנת שבי?

"גם לא עברתי סדנת שבי וגם תארי לעצמך שלא נשבעתי אמונים לצה"ל. התגייסתי ומיד שלחו אותי לקורס ואפילו אימונים או טירונות לא עשיתי. המספר האישי שלי הוא מספר של הפלמ"ח ובכלל לא הייתי בפלמ"ח".

הטסת גם במילואים ובמטוסים אזרחיים?

"בודאי. שירתתי ארבע שנים ואז נסעתי לצרפת לטוס על סילונים. עשיתי מילואים עשרים וחמש שנה. שתינו, יעל רום ואני היינו טייסות בארקיע באזרחות. אני טסתי על מטוסים קלים והיא הטיסה דקוטות. היא הייתה אמורה לעלות לדרגת קברניט אבל אז היו קיצוצים בארקיע ומיד פיטרו אותי ואת יעל ועוד שני גברים כי היינו אחרונים שנשכרו. כשהתחילו לשכור מחדש שכרו את שני הבחורים ואותנו לא. אני ויעל הלכנו להסתדרות לדבר עם יו"ר זכויות נשים סנטה יוספטל. הטענה של ארקיע הייתה שבגלל שאין לנו משפחה לפרנס וכיוון שלשתינו יש השכלה אקדמאית אז לגברים מגיע יותר מלנו לקבל את העבודות. כשביקשנו את התערבותה בעניין היא ענתה "מה הפלא? גם אני הייתי מפחדת לטוס עם אישה!" זו הייתה העזרה שאני ויעל קיבלנו מנשים ומכל מיני פמיניסטיות".

מקור וקרדיט

רינה לוינסון – ויקיפדיה