חיים של אחרים
  • דף בית
  • אודות
  • דף בית
  • אודות
חיים של אחרים
  • דף בית
  • אודות
  • דף בית
  • אודות
ראשי » כללי » השנה הקשה ביותר בחיים של ג'ואן דידיון

השנה הקשה ביותר בחיים של ג'ואן דידיון

ami 18 ביוני 2018 22:32 סגור לתגובות על השנה הקשה ביותר בחיים של ג'ואן דידיון
השנה הקשה ביותר בחיים של ג'ואן דידיון

סקירות על הספר החדש של ג'אן דידיון , שנה של מחשבות מופלאות , הוצאת מטר 2018

בצילום הפתיחה : ג'ואן דידיון ובעלה 1994

הוצאת מטר

"לפני תשעה חודשים וחמישה ימים, ב- 30 בדצמבר 2003, בערך בתשע בערב, זמן קצר אחרי שהתיישבתי עם בעלי, ג'ון גרגורי דאן, לאכול ארוחת ערב ליד השולחן שבחדר המגורים של דירתנו בניו-יורק, עבר כנראה ג'ון אירוע כלילי מסיבי פתאומי שגרם למותו. בתנו היחידה, קווינטנה, שכבה בחמשת הלילות שקדמו לכך חסרת הכרה ביחידה לטיפול נמרץ..  . מה שנראה כשפעת דצמבר שהיתה חמורה דיה כדי להבהיל את קווינטנה לחדר מיון בבוקר חג המולד, התפתח לדלקת ריאות והלם זיהומי. בספר הזה אני מנסה למצוא היגיון בתקופה שבאה לאחר מכן," ( עמוד 10)

כעבור ארבעה שבועות הצליחה הבת להתאושש והשתחררה מבית החולים בניו-יורק. חודשיים לאחר מכן, בדיוק בעת שנחתה עם בעלה הטרי בלוס אנג'לס, התמוטטה שוב ועברה ניתוח מוח בן שש שעות לשחרור קריש דם מאסיבי. כמה חודשים לאחר תום כתיבת הספר היא נפטרה.

בספר רב עוצמה זה מנסה דידיון להבין את ה"שבועות ואחריהם החודשים שקעקעו כל מושג שהיה לי… על החיים …" זהו ספר מהמם של כנות ושל מציאות מצמררת.

בצילום : ג'ואן דידיון כעיתונאית צעירה 1970 

את "שנה של מחשבות מופלאות" כתבה במשך שמונים ושמונה ימים, שהם גם מהווים את תקופת האבל שלה על משפחתה, והיא השתמשה בכתיבה כאקט תרפויטי. הספר הודפס בעבר, אך אזל ונעלם מהמדפים. בעקבות הסרט התיעודי החדש בנטפליקס, "The Center Will Not Hold", עלה הביקוש עבורו וכך החליטה הוצאת מטר להפיח בו חיים פעם נוספת בחברה  ולהוציאו לאור מחדש בישראל.

הקשר העמוק עם בן הזוג שמת לפתע

הספר עוסק באבלה של ג'ואן בעקבות פטירתו הבלתי צפויה של בן זוגה מזה ארבעים שנה, ג'ון דאן, עמו חלקה לא רק את חייה, אלא גם את מפעל הכתיבה. ג'ון, שהיה סופר ועיתונאי מוערך אף הוא, חלק עם ג'ואן קשר כמעט סימביוטי; הם עבדו יחד מהבית, בחללי עבודה ומרחבים משותפים, קראו וערכו זה את כתביו של זו  (מיכל לסמן , 2018 ).  ארבעים שנה הם עבדו יחד באותו בית כסופרים ולכן הקשר בינהם היה חזק מאד ומכאן המשבר הנפשי החריף שעוברת ג'ואן דידיון האלמנה. היא מנסה להדחיק את הכאב , אבל היגון ממשיך לרדוף אותה בשנה שלאחר מכן. היא מתארת את היגון שתוקף אותה כאשר היא מוסרת את בגדיו לצדקה ואת המשבר כאשר היא נכנסת לחדר העבודה שלו , רואה את המחשב והספרים שאהב לקרוא.

בצילום : ג'ואן דידיון , הבעל והבת , 1984, 1992

אבל לא נורמטיבי

האבל שלה הוא לא אבל "כמו שצריך". היא מסרבת להיכנע לדרישות החברה מן האדם השכּוּל ולהיות אבלה נורמטיבית. היא גם תוהה, באירוניה לא מעטה, למה התכוון העובד הסוציאלי שאמר לרופא בבית החולים,  בחושבו שהיא לא שומעת, שהיא "בחורה לעניין". "תהיתי", היא כותבת, "מה היתה בחורה 'לא לעניין' מורשית לעשות. להתמוטט? להזדקק לסם הרגעה? לצרוח?"

אבל האבל של דידיון, כאמור, לא עומד בשום סטנדרט חברתי מקובל. התמוטטות הייתה מתקבלת בהבנה, אבל לא ניסיון להתחקות אחר פרטי האירועים. וכך, בהיותה מתאבלת לא נורמטיבית, דידיון מספרת בכנות ובלא מעט הומור וכאב על הטירוף, על האמונות התפלות, על הכפייתיות ועל הכעס שמאפיינים את תהליך האבל. למעשה הספר מוליך את קוראיו לאורך התהליך הזה, תהליך שתחילתו בניתוק ריגשי ובהכחשה, וסופו בקבלה מסויימת, תמיד כואבת, של אי-ההפיכות של מהלך העניינים (צבי טריגר , 2018 ).

בצילום : ג'ואן דידיון כעתונאית , 1982

העבודה עם השפה אצל דידיון תמיד מרתקת, אבל כאן היא פשוט מתעלה על עצמה: היא מצליחה להכניס את הקוראים אל תוך המצבים הריגשיים הקשים שהיא חוותה כמעט ללא שימוש בשמות תואר המתבקשים במצבים כאלה ("מדהים", "קשה", "טרגי", "עצוב", "מדכא" וכדומה); היא לא מדווחת על האירועים, היא מקימה אותם לתחייה. המינימליזם הריגשי וההומור הדק, הכאוב, מעניקים לספר נפח ועוצמה אדירים. ולכן, מה שיוצא דופן בסיפור שמגוללת דידיון הוא העובדה שהיא מצליחה בסופו של דבר לחבר מסמך שמאשר את החיים ומאפשר את המשכם למרות האובדן. וכך, התחושה שהספר משרה, מלבד תחושת הכאב, היא גם של חיוּת וחיוניות. ( צבי טריגר , 2018 ).

החשיבה הלא רציונאלית של נשים באבל

דידיון מתארת לא מעט רגעים שבהם האמינה שאם תחשוב בצורה מסוימת, או לא תחשוב בצורה מסוימת – המוות של בעלה יתבטל. החשיבה הלא־רציונלית הזו, האופיינית לאבל, מקבלת כאן חיזוק בשל צירוף המקרים הנורא (הכמעט-מאגי) שנקלעה אליו דידיון (  אריק גלסנר , 2018 ).

ג'ואן דידיון בתקופת האבל 2004 

התמודדות בו זמנית עם היגון והאבל וגם עם אשפוזה של הבת במצב קשה בבית חולים

אחרי שמת בעלה ג'ון , ובתוך כל הכאוס הכללי של מותו של אדם מאד מאד קרוב, נדרשה מבחינת ג'אן דידיון עדיין תשומת לב ומחשבה לטיפול בקווינטנה הבת המאושפזת במצב קשה. פרוצדורות שונות המלוות את הטיפול, החלטות חשובות על איזו שיטה לנקוט, ומה צריך לעשות, החלטות שקרובים של חולים ומאושפזים צריכים להחליט כל הזמן, מבלי שיש להם באמת הידע הנדרש (וכאילו לרפואה יש תמיד כל המידע הנדרש), ומבלי שעברו הכשרה רפואית כלשהי.

ובנוסף לכך, כאמור, צריך לטפל במוות שזה עתה התרגש עליה.

האלמנה מול שפת הרופאים

דידיון היא עיתונאית וסופרת, כלומר מי שאמונה על ניתוח פעילותם של בני אדם, של סובייקטים בעלי רצון ורגש . והנה, מות בעלה ומחלתה האנושה של בתה, מפגישים אותה עם בני האדם כגוף, כחפץ, כאובייקט. ולתיאור בני האדם כאובייקטים ישנה שפה אחרת – שפת הרפואה. דידיון, הסופרת, האמונה על שפת הנפש, מנסה להשתלט ככל יכולתה על השפה של הגוף, שפת הרופאים ("אני זוכרת שלמדתי שמות של הרבה בדיקות ומדדים. בדיקת קימוּרה לתכנון מוטורי. בדיקת תפקוד מוח טמפורי. מדד ההכרה של גלזגו. סולם גלזגו לסיכויי החלמה"). ההשתלטות אינה קלה, במקרים רבים דידיון מודה שהיא אינה אפשרית (אי־אפשר להפוך לבעל השכלה של רופא במשך כמה חודשי מתח ומצוקה), ולעיתים אינה כדאית במגע עם רופאים שמגיבים בעוינות ("כשהשתמשתי במילה 'בצקת' הבחנתי בהתקשחות").

 המתח הזה בין הספרות, כשפת ההתבוננות העצמית והסובייקטיביות, לבין השפה המדעית לתיאור הנעשה בגוף ובנפש, הוא בעיניי אחד הנושאים החשובים ביותר של הספרות בזמננו (  אריק גלסנר , 2018 ).

הטרגדיה של ג'ואן דידיון נמשכה גם אחרי פרסום הספר

שנה לאחר שהספר יצא לאור מתה הבת היחידה של ג'אן דידיון

ראו גם :

ג'ואן דידיון – ויקיפדיה

ג'ואן דידיון סופרים ומשוררים סיפורי התמודדות סיפורי חיים שכול

|להציג את כל הפוסטים של ami


« פוסט קודם
פוסט הבא »
נווט באתר
  • אודות
  • קבלת עדכונים בפייסבוק
5 פוסטים הכי נצפים
  • סופה של ציפור גן עדן מס' 17 : חייה הקצרים ... לו המשיך כוכבה לדרוך עד היום היתה אלישבע גרינבאום ז"ל ה... 9 views
  • יעקב שבתאי, מי העניק לאהובתו את כל הכוכבים?  לפני שלוש שנים השתתף בפסטיבל דוק-אביב הסרט "אבא שלי יע... 4 views
  • "היי שקטה": ילדותה של ריקי גל בגיל שנתיים הוריה של ריקי גל נטשו אותה ומסרו אותה למוסד... 4 views
  • ד"ר מיקלוש ניזלי: עוזרו היהודי של "מלאך המוות מאושוויץ" מיקלוש ניזלי נולד בשנת 1901 בטרנסילבניה, חבל ארץ שהיה ש... 3 views
  • לחיות עם  בן שבט המסאי בקניה : סיפור החיים של קורין ... אישה שווייצרית בשם קורין הופמן נסעה לנופש לקניה בשנת 19... 3 views
תגיות
איטליה (5) אמנים (5) ארה"ב: נשיאים (4) ברית המועצות (9) גרמניה (6) גרמניה הנאצית (12) הפלמ"ח (7) הצבא האדום (6) הצלת יהודים (5) התמודדות משפחתית (4) חסידי אומות העולם (5) טייסים (17) יהודי ברית-המועצות (6) לוחמים (10) לוחמי מלחמת העצמאות (6) לוחמי פלמ"ח (7) מדענים ומדעניות (6) מחנות ריכוז והשמדה (5) מלחמת העולם הראשונה (5) מלחמת העולם השנייה (34) מלחמת העצמאות (24) מלחמת יום הכיפורים (23) מלחמת ששת הימים (5) מפקדי צבא (7) מרדכי בר-און (4) משפחות (8) ניצולי שואה (26) נשים (21) סופרים (14) סופרים ומשוררים (11) סופרים יהודים (6) סיפורי גבורה (60) סיפורי הישרדות בשואה (8) סיפורי התמודדות (121) סיפורי חיים (256) פרטיזנים יהודים (6) ציירים (8) קציני צה"ל (15) קרבות מלחמת העצמאות (5) קרבות מלחמת יום הכיפורים (8) רוסיה (14) רופאים (8) רות בונדי (6) שחקני קולנוע (6) תקופת השואה (30)
הוקם על ידי 72dpi.co.il
© 2017 כל הזכויות שמורות.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס