עיקרי דברים מתוך הכתבה של אמיתי זיו במגזין דה מרקר השבועי :
סנז ישר נולדה ב–1981 בטהרן, העבירה את ילדותה בצל משטרו של האייתוללה חומייני, המנהיג הרוחני של אירן דאז בימים שלאחר המהפכה האסלאמית. "הייתי בת 8 ביום שבו הוא מת. אני זוכרת שבכיתי", היא מספרת.
איך היה לחיות כיהודייה באירן?
"בסך הכל היתה לי ילדות טובה. למדתי בבית ספר יסודי יהודי, ובחטיבת הביניים כבר רציתי 'לראות עולם', אז עברתי לבית ספר כללי רגיל — של בנות בלבד, כמובן. הוקפצתי כמה כיתות, אז סיימתי תיכון בגיל 16. אפילו השתתפתי באולימפיאדת הכימיה של אירן והגעתי למקום ה–12. אני זוכרת שלקחו אותנו לראות מתקן מים כבדים (תרכובת שמשמשת חומר מקרר בכורים גרעיניים; א"ז). אחר כך שמעתי שהמנהלת שלי ננזפה על זה, כי בכל זאת אני יהודייה".
ב–1998, כשהיא בת 17, המשפחה נסעה ל"טיול" בחו"ל ולמעשה היגרה לישראל. "עם הנחיתה בארץ למדתי באולפן, ולאחר מכן נרשמתי ללימודי ביולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב — כשפתאום קיבלתי צו גיוס. סיימתי את התואר ומיד התחלתי מסלול עתודה. זה היה מסלול לעולים ולא הייתי צריכה להתחייב לשירות קבע — מפה לשם זה היה רומן שנמשך 15 שנה".
מה עשית בצבא?
"התגייסתי ב-2001 למודיעין והייתי בליבה של החיל — משהו שאז עוד לא קראו לו סייבר. את כל השנים עשיתי באמ"ן, וכשהגעתי לדרגת רס"ן החלטתי לקחת חל"ת כדי להחליט אם אני רוצה לסיים את הקריירה שלי בצבא. תוך כדי השירות השלמתי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון".
ומה קרה בחל"ת?
"אתה יודע איך זה בסייבר — מגייסים אותך עוד לפני השחרור, וגויסתי לחברת סייבריזן".
יש לך קרובים שנותרו באירן?
"כן. עקרונית אני יכולה לפגוש אותם במדינה שלישית, אבל אני נמנעת מלעשות את זה כדי לא לפגוע בהם".
התפקיד הנוכחי בחברת FireEye,
"קמ"ן שטח" — כך מגדירה סנז ישר את תפקידה ב–FireEye, ענקית אבטחת המידע הבינלאומית. סנז, המרכזת את תחום המחקר ומודיעין הסייבר בחברה, עובדת בכל יום ממקום אחר — בנק, חברת תשתיות, או מוסד לאומי כלשהו, ומחפשת פירצות.
השם הרשמי של התפקיד הואForward Deployed Analyst, וכמוה עושים אותו קומץ עמיתים־חוקרים, פחות מעשרה, בתאגיד של 3,200 עובדים, שפזורים במדינות שונות. "התפקיד שלי הוא לנסות להבין מה האיום ומה המקור שלו", היא אומרת, "כשקורה אירוע גם החברות הטובות ביותר מאבדות את הראש".
ami
